תוספתא כפשוטה על תרומות ב:ג

6-7. השוחט את הפסח על בני חבורה וכו'. להלן פסחים פ"ד (פ"ג) ה"ז, והובאה משם באו"ז ה' פסחים סי' רכ"ג, ח"ב, נ"ד ע"א, ופסקה הר"מ בפ"ד מה' ק"פ ה"א. 6 במאירי גיטין סוף עמ' 224 הביא כלשון הר"מ הנ"ל בשם בריתא בפסחים. ולא היתה לפניו שום גירסא אחרת, אלא העתיק את לשון הר"מ ופתח בשם המקור, כרגיל אצלו, וכמו שנוהג הסמ"ג (עיין תס"ר ח"א, עמ' 58), ולפעמים גם בעל כפו"פ.

7. ואמ' שלא לשמו שחטתיו. בניגוד לסיגנון לעיל "נתפגלו", "נטמאו" הוא אומר כאן מפורש: שלא לשמו שחטתיו, כלומר שבעצמו פשע, ועושה עצמו רשע.

שורת הדין אין נאמן. 7 בכי"ע כאן בטעות: שורת הדין נאמן, וזו היא ט"ס, וצ"ל: אין נאמן, וכ"ה בד ולהלן פסחים בכל הנוסחאות, וכ"ה באו"ז ובר"מ הנ"ל. שהרי כאן אומר מפורש שפסלו בעצמו ועבר על לאו. ואפילו אם אמר ששגג, הרי יש כאן פשיעה גמורה, ואין לומר כאן: לא נחשדו ישראל על כך. ואף כאן דייק בר"מ הנ"ל שאם בני החבורה מאמינים לו נאמן. ועיין בהשגות שם.

8. עד שלא יתחילו בו נאמן. כלומר, כל זמן שלא התחילו בני החבורה לאכול נאמן, והוא סובר כאביי בגיטין הנ"ל שכל שבידו נאמן, ואעפ"י שאינו יכול לפגל (שהרי משחיטה ואילך מצות כהונה), וכסברת הראב"ד (שהביאו ברמב"ן וברשב"א גיטין שם) שכל זמן שנמצא ברשותו נאמן.

משיתחילו בו אינו נאמן. כלומר, ועכשיו הוא מעיד שבני החבורה אכלו מפסח פסול, הרי כבר יצא הפסח מרשותו, ואינו נאמן אף לשיריים, ויכולים לגמור. ובד"ח: עד שלא יתחיל (וכ"ה אף בד"ר) וכו' משהתחיל וכו'. ואינו אלא טה"ד, שהרי בסיפא אף בד"ר: משהתחילו, וברישא צ"ל: שלא יתחילו וכו', כפי שמוכח מכי"ע ומן המקבילה בפסחים בכל הנוסחאות. ונוסחת ד"ח הטעתה כמה מן המפרשים.