תוספתא כפשוטה על תרומות ב:יב
Tosefta Kifshutah on Terumos 2:12 (Tosefta Kifshutah on Terumot 2:12) · תוספתא כפשוטה על תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →44. מטורי סמניס ואילך וכו'. בד: מטור אמנון ואלך. ובכי"ע: מטורוס אמנוס ואילך. ורבו הגירסאות בשם זה גם במשנת שביעית פ"ו מ"א ובחלה פ"ד מ"ח (עיין בהערות לונץ לכפו"פ פי"א עמ' רמ"ט הע' ו'). ובכפו"פ גורס בברייתא טורי סמנוס (עיי"ש פי"א עמ' רמ"ז, רמ"ט ורס"ה). ובערוך (ד"ו): סמנים, ובשו"ת הר"מ סי' שמ"ו (הוצ' רא"ח פריימן ז"ל עמ' 311): וצריך לידע כי אמנה המוזכרת בשיר השירים (פ"ד, ח', ועיין בירושלמי הנ"ל ובשה"ש רבה שם) היא הנקראת במשנה אמינם, והיא הנקראת בברייתא סמנום. וכן בפ"א מה' תרומות ה"ח (בד"ק): עד אמנה והיא סמנום (וכן מעתיק משם בכפו"פ סוף עמ' רס"ד). ובה"ז שם (בד"ק): מטורי סמנוס וכו' מטורי סמנון. ובכתי"י שם: סמנוס (או סמנום). ואפשר שהגירסא "סמנוס" נולדה מטורוס אמנוס (שבתרגומים, וכע"ז אף בירושלמי חלה פ"ד) שבטאוהו: טורוס סאמנוס. והמקום לא נתברר בדיוק (עיין בהערות לונץ לכפו"פ הנ"ל), אבל בוודאי הוא הר גבוה בצפון לבנון, וממנו ולדרום היא א"י.
44-45. מטורי סמניס ולפנים חוצה לארץ. וכן בד: מטור אמנון ולפנים וכו'. והוא מתאים לנוסחאות המשנה שביעית רפ"ו וחלה פ"ד מ"ח, וכבר טרחו הקדמונים ליישבה. עיין פי' ר"מ בר חסדאי והרמב"ן בחידושיו לגיטין ז' ב', בפירוש הר"ש סיריליאו, פ"ו ע"ב, ובמלא"ש לחלה. אבל בכי"ע גורס: ולהלן, וכ"ה בכל הנוסחאות להלן סוף חלה. ובברייתא שבירושלמי ושבבבלי: ולחוץ, והיא היא. ובר"ש שביעית פ"ו מ"א כתב: מהנהר ומאמנום ולפנים. בכל הספרים כתוב ולפנים, וטפי ניחא לגרוס ולחוץ. ובפיסקי חלה להרשב"א (הוצ' רנ"נ קורניל, י"ז ע"א) כתב: ונראה שמנהר אמנם ולחוץ שתי חלות גרסינן וכו' וכ"ה שנויה בתוספ' (כוונתו למילת "ואילך"), אלא שבכל הספרים כאן ובפ' ששי של מסכת שביעית גרסינן ולפנים. אמנם בריבמ"ץ (שביעית שם) העתיק: ולחוץ, אבל כבר העירותי בכ"מ שדרכו של הרב ז"ל היה לתקן את הנוסחאות מסברא (עיין מ"ש במבוא לתס"ר ח"ד עמ' כ'). ובמאירי חלה סוף עמ' 41 כתב: ויש גורסין ולחוץ, וכוונתו בוודאי להרשב"א הנ"ל. ועיין בהערות לונץ לכפו"פ עמ' ש"ס ועמ' שס"א. ברם בתשב"ץ ח"ב סי' רצ"א (פרק א', ס"א ע"א) כתב: ויש נסחאות שכתוב בהן ולחוץ. וכנראה שהנוסחאות הוגהו ע"פ הריבמ"ץ והרשב"א.
45. נסין שבים וכו'. האיים שבים התיכון היו מיושבים ברובם ע"י יונים, ולפיכך קראו אותם התושבים בשם היוני νησοι, איים.
45-46. עד נחל מצרים. הקדמונים סוברים שנחל מצרים הוא נחל אל עריש, עיין מ"ש בכפו"פ פי"א עמ' רמ"ח בשם רב סעדיה גאון, ועיין מ"ש הר"ש קליין בידיעות החברה העברית לחקירת א"י ש"ד תרצ"ו עמ' 26.
49. מקפלריא עד אוקיינוס וכו'. מקום זה לא נתברר בדיוק. ומן העניין נראה כדברי רש"י שהכוונה היא לעיר היושבת בחודו של טורוס אמנוס. וכידוע כינו היהודים גם לים הגדול (התיכון) אוקיינוס, עיין ת"י במדבר ל"ד, ו', דברים י"א, כ"ד. ועיין בקטע ממגילת סתרים לר"ן שפירסם לוין בגנז"ק שלו ח"ו עמ' 23 ואילך.