תוספתא כפשוטה על תרומות י:יא

37. שמן של תרומה אין סכין וכו'. להלן שביעית פ"ו סה"ט בכי"ו ובד (לעניין שמן של שביעית). ובכי"ע ליתא שם, אבל ישנה גם בר"מ פ"ה מה' שמיטה ה"ז. ועיין מ"ש בשביעית שם. והלכה שלנו הביאה הר"מ בפי"א מה' תרומות ה"ז, ופשוטה היא, שהרי אפילו סתם ידים שניות הן ופוסלות את התרומה, ועושות את המשקין תחילה. ולא נצרכה אלא לסיפא.

37-38. משפשפו אפי' בידים טמאות. המפרשים פירשו שמשפשף וסך, והטעם הוא מפני שכבר נתחלל השמן. אבל נראה יותר שאין כאן עניין לחילול, 51 עיין מ"ש לעיל שו' 35 ד"ה מלמשחינו. אלא פירושו שמשפשפו על גבי בשרו כדי לנגבו. 52 כסיגנון המשנה, במקואות פ"ט סמ"ב; לעיל פ"ז שו' 38; ירוש' ברכות פ"ג ה"ח, ו' ע"ד; שבת פ"י ה"ב, י', רע"ב; בבלי יומא ל' רע"א ועוד. וכן הפירוש לעיל דמאי פ"א שו' 57, עיין מש"ש. ולא הצריכו לשפשף ולנגב לכלוך של תרומה בידים טהורות דוקא.

38. שמן של תרומה אין חוסמין בו וכו'. וכ"ה בר"מ פי"א רה"ו ולהלן שביעית הנ"ל. אבל ברשב"א ב"מ ל"ח ב' (ד"ה ואסיקנא, וכן מעתיק בשטמ"ק בשמו): ותניא שמן של תרומה אין מסיקין (צ"ל: מסיכין) בו תנור וכירים, ואין סכין בו מנעל וסנדל. לא יסוך את רגלו והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל. ועיין להלן ביצה פ"ג הט"ז ובבלי שם ל"ד א' וירושלמי מו"ק פ"א ה"ט, פ"א רע"א. ומכאן משמע שנהגו לסוך בשמן, כדי להקשות ולחסם את התנור והכירים, והטעם כדי לחסמן (בביצה שם) עונה על כולם [עיין עכשיו בס׳ המכתם ביצה עמ׳ 250. להלן ח״ד [עמ׳] 987.], אבל רש"י (בביצה שם) ושאר הראשונים לא פירשו כן.

39. לא יסוך את רגליו וכו'. ר"מ פי"א מה' תרומות ה"ו. ועיין במסה"ת.

41. ומתעגל על גבי קטבוליא ואינו חושש. בד ובכי"ע ובר"מ הנ"ל: קטבוליא חדשה וכו'. וכ"ה במקבילות שבשביעית ובתוספתא ובירושלמי שבת. אבל בבבלי שם חסרה המלה "חדשה", ועיין בר"מ פכ"ג מה' שבת ה"י. והחידוש הוא שאעפ"י שהקטבוליא חדשה ובולעת הרבה מ"מ מותר. ובפירוש המלה קטבוליא כתב הגאון (פיה"ג כלים פט"ז מ"ד עמ' 45): פי' עור של מעלה קורין אותו בל' יוני אנבולי, ושהוא למטה קורין אותו קטובולי (καταβολή).