תוספתא כפשוטה על תרומות א:ז

25. אריס שתרם וכו'. ופסקה הר"מ בפ"ד מה' תרומות ה"י, וכ"ה בסמ"ג עשין קל"ד, קצ"ז ע"ד, בשם התוספתא. ועיין במהרי"ק ובכ"מ על הר"מ שם. ובבבלי (קידושין מ"א ב', גיטין נ"ב א') שנינו: אתם ולא שותפין, אתם ולא אריסין. 16 במקבילה שבירושלמי כאן פ"א ה"א, מ' ע"ב, ובגיטין פ"ה ה"ד, מ"ז ע"א, לא נזכרו אריסין. וכתב במאירי גיטין שם (עמ' 216): אין הלכה כן, אלא השותפין תורמין אחד בלא רשות חברו, וכן אריס שלא מדעת בעליו, אלא אם כן מיחו הבעלים בידו קודם שיתרום, וזהו ע"פ הר"מ הנ"ל והתוספתא כאן. ובירושלמי (הנ"ל בהערה 16) הקשו ממשנת תרומות (פ"ג מ"ג) שמפורש שם (לדברי חכמים ור' יוסי) ששותף שתרם תרומתו תרומה, ותירצו: כאן להלכה כאן למעשה, ופירשו הראשונים (עיין בר"ש רפ"א) שלכתחילה אין שותף תורם, אבל בדיעבד תרומתו תרומה. 17 ודווקא בסתם, אבל בממחין כולם מודים שאין תרומתו תרומה, כמפורש בירושלמי כאן פ"ג ה"ג, מ"ב ע"א. ובתוספ' רי"ד לגיטין הנ"ל כתב לחלק שדווקא בשותף עמו בקרקעות אינו תורם, אבל בשותף בפירות תורם, וכוונתו ששותפו של אדם אינו כשלוחו לתרום את הפירות שאינו שותף בהם, אבל באותם הפירות שהוא שותף בהם תורם, ולפ"ז יפרש גם את הברייתא שלנו כן, שאריסו של אדם אינו מורשה לתרום הפירות של בעה"ב בדרך כלל, אבל אותם הפירות שמשלם לו משדהו תורם. והדין נותן כן, שהרי האריס מתחייב לזרות ולהעמיד את הכרי לפני בע"ה (בבלי ב"מ ק"ה א') ומכיוון שמחייב את הגורן במעשרות, אי אפשר לה לגורן שתעקר בלי תרומה ותורם מיד (עיין להלן בסיפא ומש"ש). ועיין בכ"מ ובמהרי"ק הנ"ל חילוק אחר.

26-27. אבל אין רשאי להוציא מעשר וכו'. הר"מ והסמ"ג הנ"ל השמיטוה. ובח"ד דייק מן הלשון "להוציא" מעשר שהכוונה היא לנתינה, כלומר שהאריס אינו אלא מפריש בלבד, אבל אינו נותן את התרומה לכהן והמעשר ללוי, שהרי כשם שהם חולקין בחולין כך חולקין בתרומה, כמפורש במשנתנו (דמאי פ"ו מ"ג). ומטעם זה השמיט הר"מ את הסיפא מפני שסמך על פסקו בפ"ו מה' מעשר הי"ז. אבל קצת קשה שפתח בתרומה וסיים במעשרות. ועיין מ"ש לעיל בסמוך על החילוק בין תרומה ומעשר. 18 ועיין בבלי יבמות צ"ג א' וברש"י שם ד"ה עלוייהו ובריטב"א ובס' ערוך לנר שם. ועיין ירושלמי דמאי רפ"ז, כ"ו ע"א, ובמה"פ שם ד"ה ר' ינאי. וברור שיש לפנינו אותה העובדא שבבבלי, ותנאי וודאי שהיה לר' ינאי הוא שהאריס תרם את פירותיו אבל לא עישר אותם, כדברי התוספתא כאן. ובמנחת יצחק פירש שהדברים מוסבים על הסיפא: ואם משתרם עכב תרומתו תרומה, ועליה אומרת התוספתא שאעפ"י שתרומתו תרומה, מ"מ אם עכב על התרומה שוב אינו רשאי להפריש מעשר על חלקו של בעה"ב.

27. פועל שתרם את הגורן וכו'. במשנתנו פ"ג מ"ד: הפועלים אין להן רשות לתרום וכו'.

28. כנוס לי גרני וכו'. כ"ה בד ובהשגות הראב"ד פ"ד מה' תרומות הי"ד. ובכי"ע בט"ס: כנוס לי גתי (הרי"ש והנו"ן נתחברו לתי"ו). ובר"מ שם: פועל שאמר לו בע"ה כנוס לי גורני ותרום , ותרם ואחר כך כנס תרומתו תרומה. והראב"ד העתיק שם את התוספתא כגירסא שלפנינו. ונוסחת הר"מ קשה, ועיין במהרי"ק ובמל"מ במקומו ומ"ש באו"ש שם. ברם בשבעה כתי"י של הר"מ שבדקתי (וביניהם שתי נוסחאות עתיקות על קלף) חסרה המלה "ותרום", 19 אמנם בכת"י פרסי שבביה"מ כאן, אדלר 1693, (והוא אינו בכלל שבעת כהי"י שהזכרתי בפנים), גורס: כנוש לי גרני ותרום ואחר כך כנש תרומתו תרומה, אבל קרוב לוודאי שבמקום "ותרום" צ"ל ותרם. ואפשר שבזה מתבאר נוסח הדפוסים, והיינו שמי שהוא תיקן "ותרם" במקום "ותרום", והכניסו אח"כ את התיקון לפנים הספר, ולא מחקו את המלה "ותרום". ולפ"ז משתנה כל העניין, ואין להסיק שהיתה לרבינו גירסא אחרת בתוספתא, אלא שרבינו מוסיף שאין תרומתו תרומה אלא דווקא אם קיים את שליחות בעה"ב וכנס את הגורן, אבל אם לא כנס את הגורן אין תרומתו תרומה, מפני שאין בציווי "כנוס את גרני" רשות מפורשת לתרום, אלא שליחות לכנוס את הגורן, ומכיון שאין גורן נכנס בלי תרומה, הרי ממילא כלולה בשליחות אף רשות לתרום. אבל אם לא כנס את הגורן, לא קיים שליחותו, והוא ככל הפועלים שאין תרומתם תרומה.

שאין הגורן נכנס וכו'. וכ"ה בהשגות הנ"ל. ובירושלמי מעשרות פ"ג ה"ג, נ' ע"ג: שאי איפשר לגורן שתיעקר אלא אם כן נתרמה (ועיין גירסאות הראשונים באהצו"י שם עמ' 111). ועיין ר"מ פ"ג מה' מעשר סהכ"ב. ולהלן פ"ג הי"א: מאימתי תורמין את הגורן משתעקר האלה. ועיין מש"ש.