תוספתא כפשוטה על שביעית ח:ח

26. חמשה שלוו בשטר אחד וכו'. ר' יעקב מקורסן (בשו"ת מהר"מ ב"ב, ד' קרימונא סי' קמ"ו) והסמ"ג 41 עשין צ"ד, קע"ט ע"ג. וממנו בהגה"מ פכ"ה מה' מלוה ולוה ה"ט אות ט'. והרא"ש (גיטין פ"ד סי' י"ח) והרדב"ז (שו"ת ח"ג פיורדא, סי' תקט"ז) חביאו תוספתא זו ופירשוה שת"ק סובר שאפילו לוו בשטר אחד אין האחד אחראי בעד השני, וממילא צריך פרוזבול לכל אחד כמשנתנו (פ"י מ"ה). ובאו"ז ח"ד ע"ז סי' קכ"א, י"ח ע"ב, הביא את התוספתא ולא פירשה. ועיין מ"ש להלן.

28. רבן שמעון בן גמליאל או' וכו'. הראשונים הנ"ל פירשו שרשב"ג סובר ששנים שלוו בשטר אחד, כל אחד אחראי בעד השני, כשיטת הירושלמי. 42 שבועות רפ"ה, ל"ו ע"א, אלא שהירושלמי הוסיף שם: ולא עברין כן. ועיין ברי"ף שם פ"ה ובנ"י שם. ועיין בס' המתיבות, עמ' 102 ועמ' 131. ועיין בראשונים שציינתי בתס"ר ח"ב, עמ' 108, הע' 12 ועמ' 151, הע' 26/27. וכן פסק בטור ח"מ סי' ס"ז שכותבין פרוזבול כרשב"ג. ועיין בפאת השלחן סי' כ"ט ס"ק ל"ד אות צ"א.

כותבין עליו פרוזבול. וכ"ה בד ובכי"ע (לו). ואצל הר"י מקורסן הנ"ל: רשב"ג אומר אפילו לאחר (צ"ל: לאחד). וכ"ה בהגה"מ הנ"ל (לעיל הע' 41). ובסמ"ג הנ"ל: אפילו אחד שיש לו קרקע כותבין. וברא"ש הנ"ל (וממנו, כנראה, ברבינו ירוחם, מישרים נתיב ז'): אפילו יש לאחד קרקע כותבין פרוזבול על כולן. והיא היא. אבל באו"ז הנ"ל בטעות: אפי' אחד שיש לו קרקע אין כותבין עליו פרוזבול.