תוספתא כפשוטה על שביעית ג:יז

המשרש עיקר חרוב וכו'. ריבמ"ץ פ"ד מ"ד. והעיקר של שני האילנות הללו היה חודר לתוך עומק הקרקע, 46 ירושלמי ברכות פ"ח סה"ג, י"ד ע"א ובמקבילות; ב"ר ספי"ג, ריש עמ' 126, ועיין בהערות שם. ולפיכך נהגו לשרש אותם, כדי ליהנות מן העצים שבעומק.

40. לעצים מותר. כשהוא עושה חפירה עמוקה, עד שהוא משרשן (עיין במקורות שהבאנו בהערה 46) מוכח שמתכוין לעצים. ועיין להלן הי"ח. ובריבמ"ץ הנ"ל נראה שהוא מפרש בעוקר פחות מג' עצים, עיי"ש.

ולשדה אסור. כלומר, אם אינו משרשם לגמרי. והוא שישרש ג' אילנות זה בצד זה, ועיין בריבמ"ץ הנ"ל.