תוספתא כפשוטה על שקלים ג:כג

64-65. מפני מה אמרו שקלים אין נוהגין אלא בפני הבית, לפי שאין תורמין מן הישנה. וכ"ה בפי' ריבב"ן הנ"ל. והכוונה למשנתנו פ"ח מ"ח: השקלים והבכורים אין נוהגין אלא בפני הבית, כלומר, אפילו בארץ ישראל. ובארו כאן שהטעם הוא מפני שאפילו אם יבנה בית המקדש יתכן שלא ישתמשו בשקלים אילו לשם קרבנות, אלא יתרמו מן החדשה, וכמו שמפורש בירושלמי, עיין להלן. ועיין סמ"ג עשין מ"ה, קכ"ב רע"ב, ודבריו לקוחים מסדר רב עמרם 33 והנוסח הנכון הוא בכ"י, עיין מ"ש ר"א מרכס ביאהרבוך הפרנקפורטי ח"ה, עמ' 21. ועיין במחזור וויטרי, עמ' 205. השלם ח"ב, צ"ה סע"א: דכתיב ולקחת את כסף הכפורים וכו' בזמן שאין אוהל מועד אין נוהגין. ואמרו להלן במשנתנו שם: המקדיש שקלים ובכורים הרי זה קדש. ר' שמעון אומר האומר בכורים קדש אינן קדש. 34 הר"ח אלבק בהשלמות ותוספות למשנת מועד, עמ' 464, העיר על גירסת ערוגת הבושם ח"ב, עמ' 296, שגרס בדברי ר' שמעון: האומ' ביכורים, קודש ואינן קודש. ופירש שאינן קדושים וודאי, אלא קודש ואינו קודש, ולהלן שם בערוגת הבושם חזר כמה פעמים על פירושו זה. ולא מצאתי חבר לנוסחא זו בכל כתה"י שבדקתי, לרבות קטעי הגניזה והראשונים. ולפי פשוטה פירושה שאף שאמרנו ששקלים ובכורים אין נוהגין בזמן הזה מ"מ בדיעבד אם הקדישן מקודשין. ור' שמעון חולק ואומר שבכורים אפילו בדיעבד אינן קדושים. וכן פירשו הגאונים את משנתנו, עיין סדר רב עמרם השלם הנ"ל, צ"ה סע"א ואילך. ואוה"ג מגילה, עמ' 17. וכן פירשו רוב המפרשים. וכן מוכח בירושלמי סוף מכילתין: ר' שמעון בן יהודה אמר משם ר' שמעון בין אילו ובין אילו (כלומר, בין שקלים ובין בכורים) לא קדשו וכו', הכא את אמר קדשו (כלומר, בגר שהקדיש קן בזמן הזה) והכא (כלומר, בשקלים) את אמר לא קדשו. אמר ליה תמן שמא יבנה הבית כבראשונה. ותיתרם תרומת הלשכה בזמנה באחד בניסן, הכא מה אית לך. 35 כ"ה הגירסא בגוף כי"ל, וכן מעתיק בערוגת הבושם ח"ב, עמ' 297, ובפי' הריבב"ן בסוף מכילתין. וכע"ז אף בנוסח הנספח לפירוש ר' משולם, עמ' 95, ובפירושו שם, ובפירוש תלמיד רשב"ש שם. ובהוצאות שלפנינו הכניסו את גליון המגיה של כי"ל. ובנספח לבבלי עירבוביא של שתי גירסאות, ושתיהן באו מן הגליון. ואף הגר"א ז"ל מחק מדעתו את הנוסף בגליון, עיי"ש. וכבר פירש הגר"א בסוף מכילתין ששאני שקלים שאפילו אם יבנה בית המקדש אפשר שלא ישתמשו בהן (כמו שכתבנו לעיל), והרי לדעת החכמים (בבלי יומא ס"ה א') אין תורמין על הישנה, לכל הדעות. ובפיה"מ להר"מ סוף מכילתין, וכן בחיבורו פ"ו מה' ערכין הט"ז (וממנו במאירי כאן, עמ' 113), פירש את משנתנו "המקדיש שקלים וכו' " כוונתה למקדיש שקלים בזמן הבית לבדק הבית, כלומר אם אמר על שקליו שהן קודש לבדק הבית, וכן בבכורים, עיי"ש. ומן התוספתא כאן בוודאי שאין סתירה לפירושו, שהרי היא מפרשת את הטעם למה אין שקלים נוהגים בזמן הזה, ואינה מדברת כלל במקדיש שקלים בזמן הבית לבדק הבית. אבל מלשון הירושלמי הנ"ל שאמרו שם: הא שקלים קדשו וכו', בין אילו ובין אילו לא קדשו וכו', תמן שמא יבנה הבית כבראשונה ותיתרם וכו', מוכח שבירושלמי פירשו את משנתנו כפירוש רוב המפרשים, ולא כפירוש הר"מ. ועיין מ"ש בצפנת פענח במקומו, ודבריו ז"ל לא נתבררו לי. ועיין בתשובת הגרא"י קוק ז"ל לחותני הר"מ ברלין ז"ל במשפט כהן סי' נ"ז.