תוספתא כפשוטה על שקלים ג:כב

62-63. קינו של גר אין נוהגת אלא בפני הבית, וצריך להביא 31 במשניות ובברייתות "להביא" (בקרבנות) פירושו להקדיש, להפריש, עיין במשנת כריתות רפ"ו ובפי' הראב"ד לקינין ספ"ב. ועיין בתוספות רבינו פרץ מעילה י"ט א' ד"ה כיון שהביא, ואף שם פירושו, כיון שקנה, כיון שהקדיש. מעכשיו. כל הברייתא בפירוש הריבב"ן פ"ח מ"ח בשם התוספתא. ובירושלמי פ"ח ה"ו, נ"א ע"ב: תני הגר בזמן הזה צריך להביא קינו ריבעת כסף. ובבבלי ר"ה ל"א ב', כריתות ט' א': גר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקינו. 32 עיין מ"ש לעיל, שו' 5, ד"ה הביא בפחות. ובספרי זוטא שלח, עמ' 283: ולגר הגר . מכאן היה ר' אליעזר אומר גר שנתגייר (כלומר, בזמן הזה) צריך רבעת הקן. וכן במס' גרים פ"ב (בכי"מ=נוסח החיד"א בשמחת הרגל, ס"ב ע"א): ר' אליעזר אומר גר שנתגייר צריך שיפריש רביעית לקינו. ועיין לעיל שם פ"א ה"ב, ירושלמי קידושין פ"ג הי"ד, ס"ד ע"ד, בבלי יבמות מ"ו א', ע"א א'. אבל ברוב הנוסחאות במס' גרים שם: כך היה ר' אליעזר בן יעקב אומר גר שנתגייר וכו', עיין בהוצ' ר"מ היגר, עמ' ע"ב. ועיין מ"ש להלן. ומלשון התוספתא משמע, שקן בזמן הבית מעכב, ולא הכשירוהו בלי קן אלא בזמן הזה, מחמת ריבוי הכתוב (כריתות ט' א'), כשיטת הריטב"א ביבמות מ"ו סע"ב, והמאירי, עמ' 194 (ועיין ברמב"ן שם). ולפיכך צריך לכל הפחות להפריש רובע לקינו. ומתוך הגירסא במס' גרים מוכח שר"א בן יעקב היא, והוא הרי סובר שקן בזמן הבית מעכב.

63-64. ר' שמעון אומר אין צריך להפריש מעכשיו מפני תקלה. וכ"ה בד, בכי"ע, בכי"ל ובפירוש ריבב"ן הנ"ל. ובכי"ו נשמט ע"י הדומות. ובמס' גרים הנ"ל: ר' שמעון אומר אינו צריך. ובירושלמי הנ"ל: אמר ר' שמעון ביטלה ר' יוחנן בן זכאי מפני התקלה. וכע"ז גם בבבלי ר"ה (עיי"ש בגמרא ובר"ח) וכריתות הנ"ל, ופירשו שם שמא יהנה מן הכסף, ונמצא מועל בקדשים. ובספרי זוטא הנ"ל: ר' יהושע אומר אינו צריך שהיא תקלה לו. וכנראה שצ"ל שם: ר' שמעון, והסופרים תקנו "ר' יהושע", משום שהוא בעל מחלוקתו של ר' אליעזר. אבל כבר ראינו לעיל שמסתבר שר' אליעזר שם הוא ר' אליעזר בן יעקב, ור' שמעון חולק עליו להלן כריתות פ"א הי"א (והשוה לשון המשנה שם רפ"ב).