תוספתא כפשוטה על שקלים ג:טז

46-48. בשר קדשי הקדשים שנטמא בין באב הטומאה בין בולד הטומאה בין בפנים ובין מבחוץ. פיסקא ממשנתנו פ"ח מ"ו, תו"כ צו, פ"ח ה"ו, ל"ג ע"ב. ובכי"ע וכן בכי"ל אין כאן יותר מפיסקא קטועה זו של משנתנו, ומיד באה הסיפא: ר' יהודה אומ' ר' ליעזר או' וכו'. ובכי"ו ובד השלימו כאן את לשון כל המשנה. וכעין משנה זו אף במע"ש פ"ג מ"ט ובתוספתא שם פ"ב הט"ז, עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 744 ואילך.

48. הכל ישרף בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. בתו"כ הנ"ל אמרו שאלה הם דברי ר' יהודה אליבא דבית שמאי, אבל ר"מ סובר שב"ש אומרים הכל ישרף בפנים, כלומר אפילו נטמא באב הטומאה בחוץ. ודווקא כאן, בבשר קודש, שאינו נעשה אב הטומאה, נחלקו ב"ש אליבא דר"מ וסוברים ששורפין אותו בפנים, אבל בפרוכת שנטמאה באב הטומאה אפשר שאף ב"ש יודו שמטבילין אותה בחוץ, כמשנתנו פ"ג מ"ד, עיין בבלי עירובין ק"ד ב' וירושלמי נזיר ספ"ז, נ"ו ע"ד. ועיין זבחים פי"א מ"ה ואילך, ובס' יריאים השלם סי' רע"ז, קנ"ו ע"ב, ובהערות שם ציין למנחת חינוך מצוה שס"ג, עיין שם במנחת חינוך שהאריך בזה. ועיין בירושלמי כאן פ"ח סה"ה, נ"א ע"ב, בפי' ר' משולם שם, עמ' 94, בפי' הרש"ס, ס' ע"ד, ובהגהות הגר"א. ועיין ספרי במדבר פי' א', עמ' 3, ותו"כ תזריע, נגעים ספי"ב, ס"ח ע"ב.

49. חוץ משנטמ' בולד הטומאה בפנים. כ"ה בד ובמשנתנו הנ"ל ובמקבילות. ובכי"ו בטעות: באב הטומאה וכו'.

49-50. ר' ליעזר אומ' מה שנטמא באב הטומאה וכו'. דברי ר"א ור"ע אף במשנתנו פ"ח מ"ז, בתו"כ הנ"ל, ובמקבילה שבתוספתא מע"ש פ"ב הט"ז. ובתוספתא כאן לא נזכרו דברי ר"ע גם בד, וכבר ראינו לעיל שבכי"ע ובכי"ל נתקצרה כל המשנה, ואף לפנינו אינו אלא קיצור. אבל במשנת מע"ש פ"ג מ"ט לא נזכרו דברי ר"א ודברי ר"ע. וכבר העירותי לעיל ח"ב, עמ' 745, שבמע"ש סתם רבי כר' יהודה להלן בסיפא, שמעולם לא נחלקו ר"א ור"ע במחלוקת מיוחדת, ומשנתנו בשקלים, וכן התוספתא במע"ש היא בשיטת ר' אלעזר בר' שמעון אליבא דר' יהודה.

51-52. ר' יהודה אומ' ר' ליעזר או' כדברי בית שמיי, ר' עקיבא או' כדברי בית הלל. וכע"ז בכי"ע ובכי"ל. ובד נשמטו המלים "ר' ליעזר אומר" בטעות. ור' יונה בר"ג הגיה כן בתוספתא מדעתו, אלא שפירש שר' יהודה סובר ששיטת ר' אליעזר של משנתנו היא דעת ב"ש, ושיטת ר"ע במשנתנו היא דעת בית הלל. ופירוש זה נסתר מן הספרא הנ"ל, ולא עוד אלא שלפירושו קשה למה לא הביאו דעת ר' אליעזר ור' עקיבא במשנת מע"ש פ"ג. ויותר מחוור שהכוונה היא שר' יהודה סובר שר' אליעזר ור' עקיבא לא נחלקו במחלוקת של משנתנו פ"ח מ"ז, אלא ר' אליעזר סובר כב"ש של מ"ו, ור"ע כב"ה שם, עיין מ"ש לעיל בסמוך. ועיין בתוספות העזרה לתו"כ צו, נ"ח ע"א, שהגיה הרבה בתוספתא, ואין שום יסוד להגהתו נגד כל הנוסחאות.