תוספתא כפשוטה על שקלים ג:יז

52-54. איברי תמיד שאמרו נותנין למטה, נותנין מחצי כבש ולמטה במזרח, ושאמרו נותנין למעלה, נותנין מחצי כבש ולמעלה במערב. וכע"ז בד ובכי"ע. ובכי"ל הגירסא מעורבבת ולקויה בחסרון. והנכון כלפנינו, ואין להגיה, וכן מוכרח מהמשך העניין להלן. ובמשנתנו פ"ח מ"ח: איברי התמיד נתנין מחצי כבש ולמטה במזרח, ושל מוספין נתנין מחצי כבש ולמטה במערב. ויש גורסין להפך: במערב... במזרח, 24 וכ"ה בד' נפולי, במשנה שבירושלמי, בהוצ' לו, פרמה, גליון כ"י קויפמן (בפנים שם השמטה), במשניות סדר מועד על קלף שבביה"מ כאן, בקטעים מן הגניזה (לשון חכמים של פורת, עמ' 70, ובקטע אחר מן הגניזה שבקנטבריא, 138, TS, Box EI), בפירוש ריבב"ן למשנתנו, פירוש תלמיד רשב"ש, סוף עמ' 90 ועוד. עיין מלא"ש, דק"ס כאן, בבלי סוכה נ"ד סע"ב, ברש"י, בתוספות ובדק"ס שם. ובתמיד ספ"ד: הלכו ונתנום מחצי כבש ולמטה במערבו. ובמיוחס להראב"ד שם העיר על גירסת משנתנו כאן (לפי הגירסא: במזרח... במערב), שהיא חולקת על משנת תמיד. ומשנת תמיד היא כר' חנניא בן עקשיא שבתוספתא כאן להלן. ועיין בבאר שבע שם. ועיין בגירסא שהביא המאירי שם, עמ' 133 בשם גדולי המחברים. 25 בר"מ פ"ו מה' תמידין ומוספין הגירסא היא: במערבו... במזרחו, כמו שהעיר הר"א סופר שם. ובדקתי בכמה כתי"י של הר"מ, וביניהם שנים על קלף, ובכולם הגירסא כלפנינו בהוצאות. ואין ספק שלפני מסדר התוספתא היתה הגירסא במשנתנו: ושל מוספין נתנין מחצי כבש ולמעלה במערב, ועשו מעלה יתירה שלא לערבב את האיברים. וכן מצאתי בקטע מן הגניזה: 26 בקטע של TS שהבאנו לעיל, הע' 24. מחצי הכבש ולמעלה במזרח (והיא כגירסת השניה שהבאנו, שגרסה: במערב... במזרח). וכן עדיין נשאר שריד של גירסת המשנה שלפני התוספתא בגליון כ"י ב' של הבבלי בסוכה הנ"ל: מחצי כבש ולמעלה במערב, עיין דק"ס שם, סוף עמ' 180, שהעיר: ואיני יודע למה הגיהו כן. ועל שיטה זו חולק ר"ח בן עקשיא להלן. ועיין בס' לחם שמים למשנתנו שהאריך בברור הגירסא של משנתנו ובטעמה. ואשר לשאלה מה עניינה של הלכה זו לכאן, רצה במיוחס להראב"ד בסוף תמיד לפרש שהכוונה כאן לאיברים שנטמאו, ובאה לכאן אגב בשר הקודש שנטמא שלעיל, אבל בטהורים נותנין במערבו של כבש. וכנראה שהנכון הוא בפירוש הרש"ס, ס' סע"ד, שאיידי דתני גבולין לשריפה תנא נמי גבולין להנחת האברים.