תוספתא כפשוטה על שקלים ב:ז

34-35. כל קרבנות צבור קריבין באחד בניסן בא החדש בזמנו קריבין מן החדש וכו'. בפירוש הרש"ס, ל"ד ע"א: כל קרבנות הצבור הקריבין בא' בניסן וכו', ואף לגירסא שלפנינו פירושו: כל קרבנות הציבור שקריבין באחד בניסן, אם בא החדש 29 עיין במשנתנו פ"ד סמ"ה. ובפי' הרש"ס שם, ל"ד ע"א: וכן מצאתי במשנה דייקנית ישנה ומנקודת החדש. ובכ"י קויפמן שם: בא חָודָש. ובירושלמי שביעית פ"י רה"ב, ל"ט ע"ב: אם בא חודש בזמנו וכו'. אבל בשאר נוסחאות המשנה שבדקתי, וכן בירושלמי ר"ה פ"ג וסנהדרין פ"א: בא חדש (בא החדש). וכבר העיר ברש"ס הג"ל שמתוך סוגיית הירושלמי בשביעית (והמקבילות) מוכח שהפירוש הוא אם בא ראש חודש (כלשון המקרא) בזמנו, כלומר שקידשו יום ל'. ועיין במלא"ש כאן למשנתנו הנ"ל. ועיין מ"ש להלן ר"ה פ"א, שו' 39–40. ובאמת אין הבדל בין הגירסאות ואף חדש פירושו הירח החדש (עיין ר"ה פ"א מ"ז, מ"ט ועוד). וכן ביונית νουμηνία (הירח החדש). וכן כמה פעמים במשנה (עיין לעיל) ובתוספתא. ועיין היטב במכילתא יתרו, בחדש פ"א, עמ' 204, שו' 8, ואין צורך בהגהה, וחז"ל פירשו "בחדש" כנ"ל. ובמקרא חדש (=ר"ח) הוא בכתיב חסר. בזמנו 30 בתוספות רע"א למשנתנו פ"ד סמ"ה העיד על דברי טורי אבן לר"ה ז' א'. ועיין לעיל הע' 29, ומ"ש בתרביץ ש"ה, תשרי תרצ"ד, סוף עמ' 102 ואילך. קריבין מן החדש וכו'. ועיין להלן ר"ה פ"א, שו' 13–14, ומש"ש. 31 אצל צוקרמנדל שם בטעות: אם בא חודש בזמנו, אבל בכי"ע הוא כבשאר נוסחאות: חדש, עיין מ"ש לעיל, הע' 29. אבל בפ"ב שם, שו' 66: אם בא חודש, עיין להלן שם, עמ' 310, בשנו"ס. ובבבלי ר"ה ז' א': תניא נמי הכי קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש, ואם הביא מן הישן יצא, אלא שחיסר מצוה. ועיין יומא ס"ה א', ס"ה ב', ותוספות קידושין נ"ד א' ד"ה מועלין.

35-36. נתנדבו מעצמן כשירין ובלבד שימסרום לצבור. בבבלי ר"ה הנ"ל: יחיד שהתנדב משלו כשרין בלבד שימסרם לצבור. פשיטא. מהו דתימא ליחוש שמא לא ימסרם לצבור יפה יפה 32 עיין מ"ש לעיל פ"א הע' 9. קא משמע לן. ועיין במשנתנו פ"ד מ"א ובירושלמי רפ"ד, מ"ז ע"ד, שם ה"ה, מ"ח ע"א, תענית פ"ד ה"ו, ס"ח ע"ב, מגילה פ"א ה"ו, ע' ע"ג. ועיין להלן מנחות פ"י הכ"ב, יומא ספ"א, בבלי שם ל"ה ב', וב"מ קי"ח א', בבלי מנחות כ"ה סע"ב. ובפי' תלמיד רשב"ש כאן, עמ' 39, הביא את התוספתא כאן והקשה ממנה על הבבלי ר"ה, עיי"ש. ועיין בתוספתא פרה פ"ב ה"ד, ומ"ש בתס"ר ח"ג, עמ' 214. ובכי"ל כאן: ובלבד שלא ימסרום לציבור. וכ"ה בר"ח יומא ל"ה ב'. והיא היא, עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 567, ולעיל פסחים פ"ז, שו' 31–32, ד"ה לעולם.