תוספתא כפשוטה על שקלים ב:יג

58-59. אחד לשלשים יום תורמין את הלשכה וכו'. הנכון הוא בד ובכי"ע: פותחין את הלשכה וכו', כלומר על מנת לשלם למספקים קנים ומנחת נסכים להקדש. ובכי"ל בטעות: פוחתין וכו'.

60. תנו לי מן המטבע היוצא במדינתי וכו'. התוספתא חוזרת כאן על ההלכה בריש הי"ב, כדי ללמד כיצד נוהג הגזבר.

60-61. וגזבר קודח ונותן לו מן המטבע העולה בידו לפי חשבון. וכ"ה ("קודח") גם בד. ובכי"ע: וגיזבר הולך וקורא ונותן וכו'. ובכי"ל: וגזבר קורה ונותן לו וכו'. והנכון כלפנינו, ופירושו שהגזבר תוקע ומכניס את המדה לתוך השקלים ומוציא מה שעולה בידו לפי חשבון המטבעות השונים המעורבים בלשכה, עיין תוספות זבחים כ"ב ד"ה קודח, ומ"ש על קדח בתרביץ ש"ג, עמ' 209, ולהלן ביצה פ"ג, שו' 24–25, ד"ה אבל קודח.

62. ושולחני נוטלן ממנו ונותן לו וכו'. כלומר, השולחני נוטל את כל מה שעלה ביד הגיזבר, ונותן למספק מטבע היוצא במדינתו לפי חשבון המטבעות שקדח הגזבר, שהיו שם מטבעות אחרים.

62-63. כל המטבע בירושלם מפני כך. בד: המטבעות היוצאין בירושלם. ולפי גירסה זו הדברים נמשכין למעלה, כלומר, לפי חשבון המטבעות היוצאין בירושלם. ובכי"ע ובכי"ל: וכל המטבעות היו יוצאות (בכי"ל: יוצאין) בירושלם מפני כך. כלומר, שהרי בידי השלחני היו מטבעות מארצות שונות שנתן לו הגיזבר מתרומת הלשכה שהביאו לשם כל מיני מטבעות, עיין לעיל, שו' 19. ובכפו"פ פ"ו, עמ' ע"ה (ד"ר, כ"א סע"א): תוספת' מסכת שקלים פ"ב כל המטבעות היו יוצאות בירושלם. ובירושלמי מעשר שני פ"א ה"ב, נ"ב ע"ד: אמר ר' אבין כל המטביעות היו יוצאות בירושלם מפני כן, על שם יפה נוף משוש כל הארץ, כלומר, ר' אבין הסמיך את הפסוק (תהלים מ"ח, ג') לברייתא שלנו. ועיין בגליון הש"ס שם. ובבבלי ב"ק צ"ז ב': והתניא התקינו שיהו כל (עיין דק"ס והגהות הב"ח) המעות יוצאות בירושלים מפני כך. ופירשו הראשונים (הרמ"ה בשטמ"ק שם והראב"ד שם, עמ' 278) שהתקינו כן מפני משוי הדרך, שיוכל כל אחד לחלל את המע"ש על המטבע של מקומו ולהביאו לירושלים כמו שהוא. ועיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 717, שורה 17.