תוספתא כפשוטה על שקלים ב:יד

63. אילו הן הממונין שהיו במקדש וכו'. כל הברייתא בפי' ר' משולם, עמ' 53. ובמשנתנו רפ"ה מונה חמשה עשר ממונין, ורוב המשרות שלנו לא נזכרו במשנה. ובפי' המיוחס להראב"ד תמיד כ"ז א' (לשון חכמים ז' ע"ב): וע"ז יש לתמוה דבתוספת' לא קא חשיב אלא ח' ממונים, וגם אותם ממונים שמזכיר את שמם במס' שקלים משנה את שמותם בתוספתא (עיין להלן). ושמא י"ל תנא ושייר לכל הנך [ד]תוספתא וכו'. ועיין ר"מ פ"ז מה' כלי המקדש ה"א. ובירושלמי רפ"ה, מ"ח ע"ג (יומא ספ"ג, מ"א רע"ב): חד אמר כשירי דור ודור בא למנות. 48 בהוצ' שלנו כאן וכן בנספח לבבלי נוסף: עליהן. אבל בכי"ל כאן וכן ביומא אף בהוצאות שלנו ליתא. וחורנה אמר מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו. ופי' ר' משולם (עמ' 55): כשירי כל דור ודור, כגון ראשי משמרות שהיו נקראים על שם הראשונים וכו'. וכן פירשו התוספות במנחות ס"ד ב' ד"ה אמר (ועיין מ"ש בב"ק פ"ב ב' ד"ה ועל), והרא"ש כאן, עמ' מ"ו, וכן בפירושו למדות פ"א מ"ד: ירושלמי פנחס על המלבוש [שהיה מלביש בגדי כהונה] כך היה שם הראשון, ונקראו כולם על שמו. ועיין מ"ש שירער בתולדות העם היהודי (גרמנית) הוצ' ד' ח"ב, עמ' 325 הערה 31, ועיי"ש, עמ' 317 ואילך, ומ"ש הר"ח אלבק בהשלמות והוספות לסדר מועד, עמ' 462. ועיין בשלטי הגבורים לר' אברהם הרופא פל"ו, ל"ב ע"א ואילך.

63-64. יוחנן בן גודגדא על נעילת שערים. וכ"ה בד, בכי"ע, בכי"ל ובפי' ר' משולם הנ"ל. אבל במשנתנו הנ"ל: בן גבר על נעילת שערים. ופי' ר' משולם שם: ומייתי הך בערכין 49 י"א ב'. ומקורו בספרי קרח פי' קט"ז, עמ' 132. מעשה בר' יהושוע בן חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא. ואיכא למימר דסידר על בן גבר, ור' יוחנן בן גודגדא היו (צ"ל: היה) אחריו. ועיין בשטמ"ק בערכין שם אות ד', ובר"מ פ"ז מה' כלי המקדש ה"ג: זה שעל נעילת שערים על פיו נועלין ועל פיו פותחין. ועיין בהר המריה שם פ"ד אות ל"ו. והשם "בן גבר" הוא כנראה כינוי, ואפשר שאף "גודגדא" הוא כינוי, ופירושו "משוך את המזל" ו"בן" הוא כמו "בן" בבן חיל. ועיין מ"ש ר"ש קליין בלשוננו כ"א ח"ד (תרפ"ט), עמ' 333.

64. בן טוטפת על המפתחות. בכי"ל: על הפתיחות. ובתמיד פ"א מ"א: וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם. ושמא היה אחד מן האמרכלין, עיין להלן, שו' 68, ד"ה שבעה, ומש"ש בהערה 53. ועיין בבאר שבע תמיד שם, ומ"ש עליו במשנה למלך פ"ד מה' כלי המקדש הי"ז.

בן דיפאי על הלולב. וכ"ה בד. ובכי"ל: בן דופאי וכו'. ובכי"ע: בן ריפאי, ובפי' ר' משולם: בן ריפא וכו'. וכנראה שהוא השם: ריפת (בראשית י', ג') או דיפת (דהי"א, א' ו') שבטאו אותו בזמן ההוא ריפאי, וכמו שהוא בתרגום השבעים (לדה"י הנ"ל) בכ"י אלכסנדריא ועוד: Ριφαε. ואשר ל"לולב", כנראה הכוונה למשנת סוכה פ"ד מ"ד.

64-65. בן ארזא על הדוכן. וכ"ה בד. ובכי"ע, בכי"ל ובפי' ר' משולם: ארזא על הדוכן. ובמשנתנו הנ"ל: בן ארזה על הצלצל. ובירושלמי פ"ה ה"ב, מ"ח ע"ד: בן ארזה על הצלצל, כהיא דתנינן תמן (תמיד פ"ז מ"ג) הניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל [ודברו הלוים בשיר]. ועיין ערכין פ"ב מ"ו, וקידושין פ"ד מ"ה ועוד. ולפ"ז אין סתירה בין משנתנו והתוספתא, ועיין בח"ד שפירש שהתנא שלנו סובר שעיקר שירה בפה, ותנא דמתניתין סובר שעיקר שירה בכלי. ובמשנתנו שם מנה את הוגדוס בן לוי על השיר.

65. בנימן על התנורים שמואל על החביתין. וכ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע: שמואל על התנורים בנימין על החביתים. וכ"ה בפי' ר' משולם הנ"ל. והכוונה לתנורי המקדש שהיו אופין בהם לחם הפנים ומנחות. ושמואל היה הממונה על לשכת עושי חביתין, עיין מדות פ"א סמ"ד.

בן מקליט על המלח. אצל ר' משולם בטעות: בן מקלוש על המלח. והוא היה ממונה על לשכת המלח, עיין מדות פ"ה מ"ג.

65-66. בן פלך עץ על העצים. וכ"ה בכי"ל. אבל בד, בכי"ע ואצל ר' משולם חסרה המלה "עץ". והוא היה ממונה על לשכת העצים, עיין מדות פ"ב מ"ה. ועיין השערת ר"ש קליין על שם זה בלשוננו כ"א ח"ד (תרפ"ט), עמ' 342, שם כ"ב (תר"צ), עמ' 268.