תוספתא כפשוטה על שקלים ב:יא

50. אחד לשלשים יום משערין את הלשכה. משנתנו ספ"ד, ופירושה שפוסקין את השער עם המספק להקדש קינין 40 עיין פ"ו מ"ה ובהשגות הראב"ד פ"ז מה' כלי המקדש ה"ט ובמרכבת המשנה שם. יינות שמנות וסלתות בשביל מנחות נסכים למשך שלשים יום. ואם הוקר השער בתוך זמן זה מספק כמי שפסק, ואם הוזל נותן כשער הזול, כמפורש במשנתנו. ועיין מ"ש ר"נ זק"ש בהערותיו לפי' הרא"ש, עמ' מ"א ואילך, בשם זקנו הגרי"מ חרל"פ ז"ל.

51-52. ואמ' תנו לי מעותי מן המטבע היוצא במדינתי אין שומעין לו. וכ"ה בד. וכנראה שיש כאן סירוס מן הברייתא שלהלן, והנכון הוא בכי"ע ובכי"ל: רצה לחזור בו בתוך שלשים יום אין שומעין לו, וכן מעתיק הרש"ס, ל"ח ע"ד. והכוונה שאם הוקר השער ורוצה לחזור בו כדי שלא יפסיד מביתו, אין שומעין לו, והתחייבותו במקומה עומדת לזמן שלשים יום.

52. ואם נשפכו בעזרה נשפכו לו. פי' ר' משולם, עמ' 46, ועמ' 53, פירוש הריבב"ן ספ"ד ופירוש הרש"ס הנ"ל. והכוונה שהמספק חייב באחריותן עד שיקרבו על גבי המזבח, עיין במשנתנו ספ"ד. ובירושלמי ספ"ז: אמר ר' יצחק תניי בית דין הוא המספק את הקינים הוא מספק את הפסולות ואת האובדות . וכ"ה לעיל שם ה"א, נ' ע"ג, בנוסח הרש"ס, וכן מוכח בשרי"ר, עמ' 138. ופירש הרש"ס: את האובדות, כגון פרחו הקינין וכו'. ובמשנתנו ספ"ז: 41 לפי גירסת כ"י אוקספורד, פי' ר' משולם, ריש עמ' 82, פירוש הרא"ש, עמ' ס'. על הקינין ועל הפסולות (הפסולת) שיהוא באות משל ציבור. ר' יוסי אומר המספק את הקינין מספק את הפסולות. ופירש הרא"ש שם (עמ' ס"א): ועל הקינין ועל הפסולות פי' המחוייבין קינין מביאין מעות ונותנין בשופר וכו', ואם פרחו הקינין וכו'. ובפיה"מ להר"מ מהדו"ק (לפי עדות הרי"מ טולידאנו, עמ' כ"ח, הערה 121): ואמרו על הקינין הפסולות שמה שנאבדו מן הקנים יבוא משל צבור וכו' ומחק אח"כ רבינו את המלה "שנאבדו", וכתב: שמה שנמצאו מן הקנים פסולות יביא וכו'. וברור שבמהדו"ק היתה לפניו הגירסא: ועל הקינין ועל הפסולות וכו'. ועיין גם במאירי, סוף עמ' 105. ולפ"ז מוכח שלר' יוסי המספק אחראי אף בעד הגוזלות שפרחו אח"כ, והוא פרחו הגוזלות, הוא נשפך היין. אבל ברוב הנוסחאות הגירסא במשנתנו היא: על הקינין הפסולות, ודינן כהתליעה הסולת שבמשנתנו ספ"ד, ונאבדו לא נזכר שם כלל, וכן לא נזכרו "אובדות" גם בדברי ר' יצחק בירושלמי פ"ז ה"א הנ"ל ברוב הנוסחאות, ומכאן שהמספק אינו חייב באבדו הקינין, ולפ"ז לא יתחייב אף בנשפך היין בעזרה, ואף הר"מ לא הביא את ההלכה של אבדת הקינין ושפיכת היין. ועיין באחרונים שציין בציון ירושלים לירושלמי פ"ז ה"א. ובספרי זוטא שלח, עמ' 280: שיהו שוקלין שקלים וכו' ועל ידי כהן המאבד . ולא נתברר בדיוק מהו "כהן המאבד".

52-53. אם יש לו להביא מתוך ביתו הרי זה מביא וכו'. כלומר, לא נאמרה ההלכה של החותמות (פ"ה מ"א, שם מ"ד) אלא לטובת חייבי קרבנות שלא יצטרכו לשמור את מנחת הנסכים בטהרה, אבל אם רצה מביא מביתו. ועיין בהשגות הראב"ד פ"ז מה' כלי המקדש ה"ט.