תוספתא כפשוטה על שקלים ב:י

45. המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח וכו'. כלומר, בהמה תמימה. וכל הברייתא עד דברי ר' יוסה היא מלה במלה במשנתנו פ"ד מ"ז, והיא חסרה בכי"ל, עיין מ"ש ע"ז להלן בסיפא, ד"ה ר' יוסה ור' שמעון. ובפירוש משנתנו נחלקו האמוראים: יש מפרשים אותה במקדיש נכסיו שהיו כולן מבהמה הראויה לגבי מזבח, 33 ולא גרס להלן "עם שאר נכסים", עיין בבלי תמורה ל"א ב'. אבל אם היו שם נכסים שאינן ראויין למזבח, אף ר' יהושע מודה שכולן יפלו לבדק הבית. ויש מפרשים אותה דווקא ביש שם שאר נכסים שאינן ראויין לגבי מזבח, אבל אם כולם מעדר הראוי לגבי מזבח אף ר' אליעזר מודה לר' יהושע. ויש מפרשים שאין הבדל בזה, עיין ירושלמי כאן פ"ד ה"ז, מ"ח ע"ב, ובבלי תמורה ל"א ב'. ולפי פשוטו חולק הירושלמי על הבבלי ואינו מחלק בין עדר שיש בו זכרים ונקבות ובין עדר שיש בו זכרים גרידא. ועיין בגירסת הירושלמי הנספח לבבלי ובפירוש תלמיד רשב"ש ור' משולם שם, עמ' 48 ואילך, ומשנתנו הובאה בבבלי ב"ב קנ"א א', זבחים ק"ג א', תמורה כ' א', ל"א ב'. ועיין במשנה שם פ"ז מ"א, ובירושלמי בסוגיין.

46. ימכרו לצרכי זבחי עולות וכו'. צ"ל: לצריכי זבחי עולות, וכ"ה במשניות מטיפוס א"י, ובהבאה שבירושלמי בסוגיין, ובפיה"מ להר"מ למשנתנו הוצ' טולידנו, ובאו"ז ב"ב פי' קפ"ט, ובנוסח הרש"ס ועוד. וכן במשנת זבחים פ"ח מ"א: ימכרו לצריכין אותו המין. ובד גורס: ימכרו לצורכי צבור זבחי עולו' וכו'. ואעפ"י שגירסא זו אפשרית (עיין בתו"כ שנביא להלן), קרוב לוודאי שהמלה "צבור" היא טעות סופר, ועיין דק"ס זבחים, ריש עמ' 202, ושם בוודאי ט"ס, שהרי אין שלמי ציבור באים נקבות.

49-50. ר' יוסה ור' שמעון או' דברי ר' ליעזר הן הן דברי ר' יהושע ודברי ר' יהושע הן הן דברי ר' ליעזר. וכ"ה בכי"ל. ובד חסרה המחצית הראשונה, עיין בשנו"ס. ובכי"ע: אמ' ר' יוסי הן הן דברי בית 34 ונמחקה מלה זו בנקודות. וכנראה שהיא באשגרה ממקום אחר, עיין להלן נדרים פ"ו ה"ג וה"ד ובמקבילות. ר' יהושע הן הן דברי ר' אליע'. ועיין מ"ש לעיל שבת פ"א, שו' 51, ד"ה ולולא, ובהערה 75 שם. ולפי פשוטו פירושו שלר' יוסה ור' שמעון לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע בהלכה שלעיל, והם חולקים על הת"ק. תדע לך שהוא כן, שהרי הבבא שלעיל היא דברי המשנה, ולא נוסף בה דבר, ואם היא מעיקר התוספתא, לא באה לכאן אלא להסמיך לה את דעת ר' יוסה ור' שמעון החולקים עליה. אבל כבר אמרנו לעיל שבכי"ל חסרה כל הבבא שלעיל. ברם במנחת בכורים ובתוספות העזרה לתו"כ, ל"א ע"א, ד"ה ויביא (ועיי"ש ל"א ע"ב ד"ה ת"ל), פירשו שהברייתא נסמכה למ"ח בפירקין. וכ"ה שם: המקדיש נכסים והיו בהן דברים ראויין על גבי המזבח, יינות שמנים 35 בד' נפולי מוסיף: וסלתות. וכ"ה בפיה"מ להר"מ ובחיבורו פ"ה מה' ערכין ה"ח ובתו"כ חובה פכ"א ה"ו, כ"ז ע"ג, בהוצאות שלפנינו, במאירי, סוף עמ' 84, ובפי' הרא"ש למשנתנו. ועופות, ר' אליעזר (ס"א: אלעזר) אומר ימכרו 36 במאירי, עמ' 85: ר' אליעזר אומר עופות ימותו ויינות וכו', אלא שגדולי המחברים כתבו שאף העופות ימכרו לצרכי המין. לצריכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות, 37 בכי"מ, וכן בנוסח הנספח לבבלי בד"ו: בדמיהן עולות, בשר לשם ועורות לכהנים. וכע"ז גם בירושלמי עם פירוש ר' משולם, עמ' 46. ובדק"ס, עמ' 32, הע' ש' כתב: ומוכח מזבחים ק"ג א' דנוסחא מוטעת היא, דלכ"ע העור נתפס לבדק הבית. ולא דק, ואין דברי הגמרא שם עניין לכאן, כפי שכבר העיר בפירוש הראב"ד לתו"כ, כ"ז ע"ג. ברם מתוך דברי התו"כ נדבה, פרשח ז' ה"ד, ז' ע"ד, מוכח שהם דברי חכמים החולקים על ר' אליעזר, וכ"ה שם חובה פכ"א ה"ו, כ"ז ע"ג. ועיין מ"ש ע"ז בתוספות העזרה לתו"כ שם, ל"א ע"ב, ד"ה וחכ"א, ונעלמה ממנו לפ"ש גירסת המשנה בנוסח הירושלמי הנספח לבבלי. אבל מדברי המיוחס להר"ש בתו"כ שם, ט' ע"ב, משמע קצת כדבריו. ועיין במשנתנו פ"ו מ"ו ובתו"כ חובה פכ"א הנ"ל. ושאר נכסים יפלו לבדק הבית. והראב"ד 38 בפירושו לתו"כ הנ"ל, ז' ע"ג, ובהשגות פ"ה מה' ערכין ה"ח. גרס במשנתנו כאן ר' אלעזר (ולא ר' אליעזר), 39 ועיין בתו"כ הנ"ל, והשוה משנת תמורה פ"ג מ"ד, ושם בהכרח הגירסא היא "ר' אלעזר". ופירש שר' אלעזר סבירא ליה כר' יהושע (במשנתנו ולעיל כאן) שמביא בדמיהן עולות, וחולק על ר' אליעזר הסובר שדמיהן לבדק הבית. ואף שר' יהושע סובר שזכרים עצמן יקרבו עולות, כבר אמרו בירושלמי בסוגיין שלא אמר כן אלא בבהמה, אבל בעופות מודה, כפי שלמדו מן הפסוק. ופירשו במנחת בכורים ובתוספות העזרה הנ"ל שהיא כוונת הברייתא שלנו: הן הן דברי ר' אליעזר (צ"ל: אלעזר) הן הן דברי ר' יהושע וכו'. ופירוש זה קשה מאד, שלא זו בלבד שאנו צריכים להגיה כאן בכל הנוסחאות "אלעזר" במקום "אליעזר", אלא שאין להניח שר' יוסה ור' שמעון באו לפרש את דברי ר' אלעזר חבירם, וקראו לו בשם רבי. ובפיה"מ להר"מ למשנתנו ובחיבורו פ"ה מה' ערכין ה"ח וה"ט הנ"ל פירש שאין כאן סתירה בין ר' אליעזר שלעיל ובין דבריו במ"ח, ור' אליעזר מודה בדברים שאין להם פדיון (עיין ר"מ פ"ו מה' איסורי מזבח ה"ד) שיביא בדמיהם עולות, כר' יהושע לעיל. ועיין מ"ש במרכבת המשנה, באו"ש ובצפנת פענח במקומו. ולפ"ז מתפרשת התוספתא אף כאן שהן הן דברי ר' אליעזר במ"ח הן הן דברי ר' יהושע במ"ז (בבבא שלעיל), והיא נסמכה לברייתא שלעיל, ומשום כן הובאה לכאן. וכן פירש בתכ"מ.