עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתוספתא כפשוטה על פאה

תוספתא כפשוטה על פאה ד:יא

Tosefta Kifshutah on Peah 4:11 · תוספתא כפשוטה על פאה · free full Hebrew text

Open in the reader →

38. היה משתמש בכלי זהב מוכרן וכו'. ופירשו בבבלי שדווקא בכלים שאינו משתמש בהם בגופו (כגון מגרדת של כסף) אבל בכלים שמשתמש בהם בגופו (כגון כוסות ושלחן) אין מחייבין אותו למכור, ועיין ר"מ פ"ט מה' מתנ"ע הי"ד, (עיי"ש עוד חילוק ע"פ הבבלי, ופירש כשיטת הרי"ף). וכ"ז הוא דווקא בעני שמפורסם לבן טובים, אבל סתם עני שמשתמש בכלי כסף וזהב חזקתו שהוא רמאי, עיין ירושלמי כאן פ"ח ה"ט כ"א ע"ב, ובבבלי כתובות ס"ח רע"א, ובתוספ' שם ד"ה בטלי, ובמאירי שם עמ' 289.

40. אמרו משפחת בית נבטלה וכו'. וכ"ה בכמה כת"י בספרי ראה פי' ק"י עמ' 171, ובהוצאות שם כי תבא פי' ש"ג. אבל בכי"ע כאן: בית נבלטא, וכן בד: גבלטא (וצ"ל: נבלטא). ובכפו"פ פמ"ד עמ' תקע"ח מעתיק מכאן: בית נבלטה. וכ"ה בספרי הנ"ל פי' ק"י בדפוסים ובכי"ר, וברוב כתה"י בפי' ש"ג שם. ובירושלמי: משפחת אנטבילא וכו'. ועיין מ"ש בפירוש שם זה הר"ש קליין במ"ח חע"ז (1933) עמ' 189 ואילך. ורוב הנוסחאות מכריעות לצד נבלטה, ומסתבר פירוש ר"ע לעף שמוצא המשפחה הוא מנבלט שביהודה (עיין נחמיה י"א, ל"ד).

40-41. והיתה מתיחסת עם בני ארנון היבוסי. בכי"ע: עם ארונן היבוסי, ובד: על בני ארנן היבוסי. ובכפו"פ הנ"ל: מתייחסת בבני בני ארונה היבוסי. ובירושלמי: מתייחסת של (צ"ל: על. ובכי"ר שם: משל) ארנן היבוסי.

41. שלש מאות שקלי זהב. וכ"ה בד ובכפו"פ הנ"ל. ובכי"ע: שש מאות שקלי זהב. וכן מעתיק מכאן רבינו הלל לספרי ראה, מ"א סע"ד. ובספרי ראה פי' ק"י (בכל הנוסחאות): שש מאות ככרי זהב. וכ"ה בפי' ש"ג שם (ברוב הנוסחאות). וכ"ה בירושלמי כאן. 37 בנוסח הרש"ס: דנרי (במקום "ככרי"). ושמא הגיה כן הרב בעצמו ע"פ התוספתא כאן. אבל בספרי כי תבוא בכת"י מדרש חכמים ובמה"ג שם: שש מאות ככרי כסף . ובירוש' כי"ר: כשש מאות ככרי כסף זהב. ויש כאן עירבוביא של שתי נוסחאות.

41-42. ולא רצו להוציאן חוץ מירושלם. וכ"ה בכל הנוסחאות ובכפו"פ הנ"ל. וכ"ה בכמה כת"י בספרי פי' ק"י, ובכל הנוסחאות ("להוציאם") בפי' ש"ג שם. ובירושלמי כאן (בהוצאות שלנו): שלא להוציאן וכו'. ובדפוסים ובשני כת"י בספרי פי' ק"י: להוציא. ולפ"ז אפשר לפרש שלא רצו להוציא את בני המשפחה. אבל בירושלמי כי"ר: שלא להוציאו , וזה מתאים לתחילת דברי הספרי בשני המקומות: מלמד שאין מוציאים אותו (כגירסת רוב הנוסחאות) מן הארץ לחוץ לארץ, ולפ"ז הכל מוסב על מעשר העני. וכן משמע מפסק הר"מ ספ"ו מה' מתנ"ע. אבל רבינו הלל בספרי שם (מ"א סע"ד) פירש שהכל מוסב על העני, ואין מוציאין את העניים לחו"ל כדי שיתפרנסו שם בריוח, וכן לא רצו חכמים להוציא את בני משפחת בית נבלטא מירושלים. ועיין ירושלמי שביעית רפ"ג, ל"ד ע"ג, מע"ש פ"ה ה"ה, נ"ו ע"ב (לעניין מעשר ראשון).