תוספתא כפשוטה על מעשרות ג:יא
Tosefta Kifshutah on Maasros 3:11 (Tosefta Kifshutah on Maasrot 3:11) · תוספתא כפשוטה על מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →32. המפקיר את שדהו וכו'. ירושלמי פאה פ"ו ה"א, י"ט ע"ב, נדרים פ"ד ה"י, ל"ח ע"ד, בבלי שם מ"ג סע"ב. וחוזר התנא לה"ה שהזכיר שם הנוטע להפקר.
32-33. שנים ושלשה ימים יכול לחזור בו וכו'. וכ"ה בירושלמי הנ"ל, ופירושו שאם הפקיר סתם יכול לחזור בשלשת ימים הראשונים. ובבבלי הנ"ל: המפקיר את שדהו כל שלשה ימים יכול לחזור בו, 43 "שנים ושלשה" שבתוספתא ושבירושלמי היא מליצה בעלמא (ע"פ לשון המקרא, עיין מ"ב ט', ל"ב, ישעי' י"ז, ו', עמוס ד', ח'), והכוונה לשלשה. ועיין גם ירושלמי ברכות (פ"ה ה"ד, ט' ע"ג): שהשגיר שתים שלש ברכות. מכאן ואילך אין יכול לחזור בו. 44 סיפא זו לא היתה אף לפני הירושלמי. ועיין בפי' הרש"ס בפאה שם, י"א רע"ד, ולפלא שלא הזכיר שאף בתוספתא איננה. ופירשו בבבלי (ורמזו לה אף בירושלמי) שהחכמים תקנו כן מפני הרמאים, שלא יפקירו את שדותיהם ויחזרו ויזכו בהן מיד, כדי לפוטרן מן המעשרות, ולפיכך אמרו שבמשך ג' ימים יכול לחזור בו, וממילא אם יזכה בה, אין כאן זכייה אלא חזרה, ואינה נפטרת מן המעשרות. והואיל ובמשך ג' ימים אינו יכול לזכות בה כדי להפטר מן המעשרות, יתפרסם הדבר ויחשוש שמא יקדמנו אחר, ואם קיים את ההפקר במשך ג' ימים מוכח שאין כאן הערמה. ועיין בפי' הרא"ש בנדרים שם שפירש שאחר יכול לזכות אפילו בתוך ג' ימים, וכן משמע גם מדברי הר"מ פ"ב מה' נדרים הי"ז (עיין בכ"מ שם), ולפ"ז הרי ברור שאין כאן הערמה, שהרי ג' ימים הראשונים אחרים יכולים לזכות בשדה. 45 ועיין בלחם משנה שם שברר את שיטת הר"מ שאם ירד לשדהו בתורת זכייה ולא בתורת חזרה אף הוא פטור ממעשרות, אפילו אם זכה בתוך ג' ימים. וכ"ה גם דעת המאירי והרא"ש בנדרים שם. ובר"מ שם הי"ד: ההפקר אעפ"י שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לו לחזור בו. ומה הוא ההפקר הוא שיאמר אדם נכסים אילו הפקר לכל. ונו"כ הר"מ לא הראו את מקורו. אבל עיין מאירי נדרים ז' א' ד"ה וממה וביבין שמועה להרשב"ץ, כ"ה רע"ג, ובב"י טאו"ח סוף סי' תל"ד. ועיין בב"ח טחו"מ ריש סי' רע"ג ובקצות החושן שם.
33. אם אמ' הרי שדי מופקרת יום אחד וכו'. ירושלמי ובבלי הנ"ל, ופירשו שם שהפקר לזמן לא שכיח, ולא גזרו ביה רבנן. וכן פסק הר"מ הנ"ל בהי"ח.
34. בינו לבין אחר וכו'. וכ"ה בכל הנוסחאות (לרבות קג"נ) להלן בסמוך. כלומר, בין הוא ובין אחר, וכ"ה בירושלמי ובבבלי הנ"ל.
יכול לחזור וכו'. כלומר, ואינו צריך קניין, אבל מתחייב במעשרות, אם לא ירד לה בתורת זכייה.
מי שזכה וכו'. בקג"נ: משזכה, ואף לפנינו פירושו: מן שזכה, משזכה וכו' אינו יכול לחזור בו, ונפטרה השדה מן המעשרות, ואינו יכול לעשר ממנה על מקום אחר.