תוספתא כפשוטה על מעשר שני ה:טו
Tosefta Kifshutah on Maaser Sheni 5:15 · תוספתא כפשוטה על מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →49-50. משחרב הבית וכו'. מכאן משמע לכאורה שהתקנה לפדות את הפירות סמוך לירושלים היתה אחרי החורבן, וכפירוש המפרשים בדברי ר' יוסי למשנתנו הנ"ל. וכן הוכיח מכאן בכפו"פ פנ"ג סוף עמ' תש"כ ואילך. ברם בראבי"ה כת"י סי' תתקס"ג (ואני מעתיק מתס"ר ח"ד עמ' 192): "בתוספתא גרסינן משחרב [ה]בית [בית דין] הראשון לא אמרו להם כלום, פירוש לא הצריכום כלל להעלותם לירושלים שלא קדש, ב"ד האחרון גזרו להעלותם ולפדותם סמוך לחומה, כדין מעשר שני שאינו נפדה בירושלים". 31 מדברי רבינו מוכח שפירש במשנתנו "שיהא נפדה סמוך לחומה" - סמוך לחומה דווקא ולא בירושלים, עיין מ"ש לעיל שו' 44. ואין התוספתא חולקת על משנתנו (אף לפירושנו), אלא מוסיפה שאפילו אחרי החורבן, עדיין היתה התקנה עומדת בעינה שפודהו מחוץ לירושלים דווקא. 32 ובבבלי ר"ה ל"א ב' וביצה ה' ב' משמע שב"ד האחרון הוא ר' יוחנן בן זכאי ובית דינו, עיי"ש ועיין בח"ד.