תוספתא כפשוטה על מעשר שני ד:ב
Tosefta Kifshutah on Maaser Sheni 4:2 · תוספתא כפשוטה על מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →4. כיצד חייב בחומש וכו'. כפו"פ פ"מ עמ' תקנ"ב. ובתו"כ בחוקותי פי"ב סה"י הנ"ל: יוסיף עליו, שיהא הוא וחומשו חמשה, ולפ"ז מוסיף רבע, ויחד עם הקרן הם חמשה רבעים. וכן סותם בתו"כ בכ"מ שנזכר חומש. וכן בירושלמי תרומות רפ"ו. ובבבלי ב"מ נ"ד א': כתנאי, ויסף חמישיתו עליו, שיהא הוא וחומשו חמשה, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר חמישיתו חומשו של קרן. ובספרי נשא פי' ג' עמ' 6: וחמישיתו יוסיף עליו, עד שיהיה הוא וחומשו חמשה. ולפי סוגיית הבבלי הנ"ל ברור שהכוונה לחומש מלבר, כנ"ל. וכן יוצא מסתם משנת ערכין פ"ח מ"ג, כפי שהוכיחו בבבלי שם וכן פסקו הגאונים (שאילתות קרח פי' קי"ט) ושאר פוסקים. 5 יוצא מן הכלל הוא רב חנינאי ריש מתיבתא בה"ג ה' בכורות, עיי"ש בהערת ר"ש טרויב, 276 ע"ב. ועיין בה"ג ד"ב, עמ' 394 ועמ' 396. ועיין פסיקתא זוטרתי נשא ה', ז', ומ"ש בשאילת שלום על השאילתות סי' קי"ט.
5. הפודה בשקל וכו'. וכ"ה בד ובקג"נ. ובכי"ע: פודה בסלע וכו'. וקרוב לוודאי בעיני שגי' כי"ע "מתוקנת", וקשה לשבש נוסחא קשה המקויימת ע"י קג"נ וד. ולא עוד אלא שאינו מתקבל על הדעת כלל שמי שהוא יכניס לכאן "שקל" שלא נזכר כאן כלל. אבל מאידך גיסא גירסת כי"ו אינה מובנת כלל. ומתוך העניין ברור שלר' אלעזר בר' שמעון נותן חומש מלגיו, כלומר, מוסיף על הקרן חמישית הקרן שהן ביחד שש חמישיות. 6 והיינו כ"ד גרה בעד השקל, ונקט שקל מפני שהוא מתחלק לחמשה חלקים, כפירוש ר' יונה. ובספרי נשא הנ"ל (ברוב הנוסחאות): משום ר' יאשיה אמרו חומשו של סלע. וגם גירסא זו קשה, וכי מאן דכר שמיה של סלע שם. 7 והגר"א תיקן ע"פ הבבלי ב"מ הנ"ל: ר' יונתן אומר חומשה של קרן. אבל בד"ר שם: משום ר' יאשיה אמרו חומשה שלם לעולם. ובדרך השערה נ"ל שצ"ל: חומשה שלמעלה, כלומר, חומש שמוסיף על חמש החמישיות שבקרן (והוא חומש מלגיו שבבבלי), בניגוד לחומש שלמטה שהוא חומש מתוך כל הפדיון, כלומר, חלק אחד מתוך חמשת הרבעים שנותן. ואף לפנינו צ"ל: נותן חומשה שלמעל' (ונשתבש: שלסלע), 8 בכ"י עתיקים "של" מחובר למלה שלאחריו. ור' אלעזר בר"ש מפרש: ויסף חמשיתו עליו, כלומר, חמישית הקרן יוסיף עליו מלמעלה.
6. אם רצה לדקדק וכו'. כלומר, אם רצה לדקדק על עצמו יש לו רשות לחלל כסף על כסף ונחושת על נחושת, מפני שמטבע רעה לגבי יפה היא כמו פירות לגבי כסף. ואעפ"י שאמרו (ב"מ פ"ד מ"ו, ועיין לעיל פ"ג ה"ו): ונותנה למעשר שני ואינו חושש, שאינו (כלומר, המסרב לקבל סלע רעה שלא חסרה כשיעור) אלא נפש רעה, מ"מ אם רצה לדקדק על עצמו לתת למע"ש סלע יפה, מותר לחזור ולחלל את הרעה על היפה.
על הטריסית וכו'. רוב הבלשנים סוברים שטריסית היא tressis, מטבע בת שלשה אסרים. וכנראה שכאן הכוונה לטריסית של נחושת.