תוספתא כפשוטה על מעשר שני ד:י
Tosefta Kifshutah on Maaser Sheni 4:10 · תוספתא כפשוטה על מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →36. לקח הימנו עשרה דינרין וכו'. לפי הגהתנו לעיל ברישא: סטון המוכר בשוק וכו', ברייתא זו דבוקה לשלפניה, והכוונה שלקח מן הסיטון עשרה דינרין כדי לחלל עליו את כל המע"ש שבפירותיו המרובים. ולפי הגירסא שלנו "קטן" צריך לפרש שהברייתא חוזרת לריש ה"ט, כלומר, שלקח מן העם הארץ עשרה דינרין כדי לחלל עליהן מע"ש. ובכל אופן מן הכמויות שנזכרו בברייתא כאן משמע שבסיטון אנן קיימין.
36-37. לא יחלל על כולן וכו'. כלומר, לא יחלל על כולן בבת אחת, כדי שלא להפחיד את הע"ה שעשה את כל הזהב מע"ש, אלא מחלל אחד אחד.
37. לקח ממנו עשרה כורין וכו'. בהוצ' צוקרמנדל נשמטה בבא זו בטעות, אבל היא ישנה גם בכי"ע (עיין בתיקונים של צוק' עמ' 105, ויש שם ט"ס בציון).
40. שלא להפחיד את השוק וכו'. בד ובכי"ע לנכון: שלא להפחית וכו'. ובקג"נ: שלא לדחות(?) וכו'. 32 האותיות "לד" ברורות, והשאר מטושטש קצת. והתוספתא נותנת כאן טעם לכל הבבות שלמעלה, שאם יפריש לע"ה הרבה פירות בבת אחת, הרי ירצה למוכרן כדי שיתחלל המעשר על הכסף. ומכיוון שאינו יכול להשתמש בכסף לצרכיו אלא צריך להעלותו לירושלים יפחת השוק בעיניו וימכרן בזול, ונמצא מע"ש מפסיד. ועיין בפירוש הרד"ל לפרקי דר"א פל"ט, צ"ג ע"א, הע' מ"ה.