תוספתא כפשוטה על מעשר שני ב:יז
Tosefta Kifshutah on Maaser Sheni 2:17 · תוספתא כפשוטה על מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →101. הלוקח בכסף מעשר וכו'. משנ' פ"ג מ"י. ועיין ספרי ראה פיס' ק"ז עמ' 168 ובשנו"ס שם, ירושלמי פסחים פ"ב ה"ד, כ"ט ע"ב (עיין בהירושלמי כפשוטו שם עמ' 405) ומגילה ספ"א, ע"ב ע"ד, בבלי פסחים ל"ח א', ב"מ נ"ג ב', סנהדרין קי"ג א', זבחים מ"ט א'. ועיין בר"ש למשנתנו מ"ש בשם דברים רבה.
102. תחמיר בטפילה יתר וכו'. ר"ש פ"ג מ"י, תוספ' זבחים מ"ט א' ד"ה והרי, עיי"ש שהביאו מכאן ראיה לגירסת רש"י ולפירושו בזבחים שם. ובמשנתנו מפורש יותר: ומה אם מעשר שני עצמו שנטמא הרי הוא נפדה וכו'.
103. שהחמירו בטפיל יתר מן העקר. וכ"ה בד. ובכי"ע: שהתמורה טפילה מן העיקר. ובתוספ' זבחים הנ"ל (לפי שטמ"ק שם אות כ"ג): שהתמורה חמורה מן העיקר. ובר"ש הנ"ל: שהתמורה טפלה חמורה מן העיקר.
חלה עליה בבעלת מום וכו'. כלומר, ואינה יוצאת לחולין להגזז ולהעבד אפילו אחר פדיון, כמפורש במשנת תמורה ספ"ב.
104. אין חל על בעל מום וכו'. כ"ה בר"ש הנ"ל, ובכל הנוסחאות כאן בטעות: אלא על מום וכו'. ועיין במשנת חולין פ"י מ"ב, בכורות פ"ב מ"ב ומקבילות.
אמרו לו ממקום שבאתה וכו'. עיין בזבחים מ"ט א'.
105. מה להלן תמימים אין נפדין וכו'. כלומר, אעפ"י שיש חומרא בתמורה מה שאין כן בהקדש העיקר, מ"מ אף תמורה אינה נפדית תמימה, ונפדית טמאה, 64 כלומר, בעלת מום, כפירוש ר' יונה בר"ג. ועיין מחז"ו, עמ' 321, ומ"ש בתס"ר ח"ב, עמ' 267. וכן לקוח בכסף מע"ש כיוצא בה אינו נפדה טהור, ונפדה טמא.