תוספתא כפשוטה על כלאים ה:ז

19. כלב מין חיה וכו'. משנתנו פ"ח מ"ו. ובאהצו"י (עמ' 67) העיר לתוספ' הרא"ש (בכורות ח' סע"א, לפי מזבח כפרה שם): ובפ"ז דכלאים תנן ר' מאיר אומר כלב מין חיה וכו'. ואין לגירסא זו שום יסוד, אעפ"י שיש לה סיוע מגירסת הר"ש ועוד בתוספתא להלן.

19-20. מה הפרש בין ר' מאיר וחכמים וכו'. השאלה תמוהה מאד, והרי בפירוש שנינו בירושלמי (פ"א ה"ו, כ"ז ע"א) שלר"מ כלב ביתי הוא כלאים עם כלב כופרי, 16 עיין אהצו"י, עמ' 8, ועיין בס' הקנה הארוך, ע"א ע"ד, ומ"ש להלן שו' 22. ולחכמים אינו כלאים. ובפי' הרש"ס (קמ"ב ע"ב) פירש שנפקא מינה גם לעניין כלאים, וכמפורש בירושלמי הנ"ל. אבל מלשון התוספתא אינו מוכח כן. ואף הראשונים שנביא להלן המציאו כל מיני הבדלים בין ר"מ וחכמים, אבל לא הזכירו כלאים. ולפיכך קרוב לוודאי שלשיטת תנא זה, אף לחכמים הסוברים שכלב מין חיה, מ"מ הוא כלאים עם כלב כופרי, מפני שאינם שוים, וכן הסיק בצפנת פענח להגר"י ראזין פ"ט מה' כלאים רה"ה. ועיין לעיל פ"א שו' 20 ד"ה וחזיר בר ומש"ש.

20-21. שהכותב חיתו לבנו ר' מאיר אומ' לא כתב לו כלב וכו'. וכ"ה בריבמ"ץ פ"ח מ"ו, באו"ז ה' כלאים סי' ר"צ ח"א, ל"ח ע"ד, ובפי' הרש"ס, קמ"ב ע"ב. ובפיה"מ להר"מ ספ"ח כתב שהנ"מ בין ר"מ וחכמים היא "לעניין מקח וממכר ומתנה, כשימכור או שיתן כל חיה שיש ברשותו או כל בהמה". ובערוך ערך כלב א': ובסוף תוספת כלאים מפורש מאי נפקא לן אי מין חיה אי מין בהמה. ולא העתיק את ההבדלים. ועיין במשנתנו בכורים ספ"ב. ובד כאן: ר' מאיר אומ' כתב לו כלב וחכמים אומרי' לא כתב לו כלב. וכ"ה בכי"ע ובר"ש פ"ח מ"ו ובכפו"פ ספנ"ח עמ' תש"ע (ושם חסרים דברי החכמים). וצ"ל להפך, ועיין מ"ש לעיל שו' 19. ועיין להלן.

21-22. הכותב בהמתו לבנו ר' מאיר או' כתב לו כלב וכו'. וכ"ה בריבמ"ץ הנ"ל, וכן באו"ז הנ"ל אחרי שהעתיק את הרישא הנ"ל והוסיף עוד הבדלים, הסיק: וכן איפכא בכולהו. ובד: ר' מאיר אומר לא כתב לו כלב וחכמים אומרים כתב לו כלב. ובכי"ע, בר"ש ובכפו"פ הנ"ל חסרה לגמרי בבא זו, ומכאן אנו עומדים על הטעות שברישא, וכצ"ל שם: שהכותב חיתו לבנו ר' מאיר אומר [לא כתב לו את הכלב וחכמים אומרים כתב לו את הכלב. הכותב בהמתו לבנו ר' מאיר אומר] כתב לו כלב וכו'. וכן כנראה היה חסרון זה בנוסח שהיה לפני ד' והשלימוהו שלא כהוגן.