תוספתא כפשוטה על כלאים ה:ח

22. כלב כופרין מין חיה. וכ"ה בד. ובכי"ע: כלב כופרי וכו'. ובירושלמי פ"א ה"ו, כ"ז ע"א: אע"ג דר' מאיר אמר כלב מין בהמה, מודה בכלב כופרי שהוא מין היה. ופירשו הגאונים (אוה"ג ב"ק עמ' 54): כלב כושי היא, וישמעאלים קוראין אותו כלב ציני.

22-23. הירודין והנעמית וכו'. וכע"ז בד. ובכי"ע: הירורין והנעמיות וכו'. ובכפו"פ ספנ"ח הנ"ל: חרורין וכו', וצ"ל: הירורין וכו', ובירושלמי (פ"ח ה"ה, ל"א ע"ג): הירורות (כ"ה בד"ו. ובכי"ר: הירורית). והתרגומים מתרגמים תנים שבמקרא (ישעיה ל"ד, י"ג; מ"ג, כ'): ירורים, ושם נזכרו תנים יחד עם בנות יענה (נעמיות). וברש"י (סנהדרין נ"ט סע"ב): ירוד וכו', עוף ששמו תנין וכו'. ועיין בשטמ"ק כתובות מ"ט ב' ובעה"ש ערך ירור (א' וב'). ובמדרש איכה פ"ד, ג' (הוצ' בובר עמ' 144): אילין ירודתא וכו' (ועיין בהערות שם). ובוודאי שקראו לתנים הדומים לשועלים (Jackal) ירורין, אבל מן התוספתא ברור שהיה גם עוף ששמו ירור. והסורים תרגמו גם λαμία (כן תרגם סומכוס "לילית" בישעיה ל"ד, י"ד): ירורא. 17 תמן שלת ירורא. עיין בהיקספלה הוצ' פיעלד, עמ' 498, הערה 43. וכנראה שהכוונה כאן או לעוף אגדתי, או לעוף ממין בנות היענה, שאינם משתמשים בכנפיהם לתעופה, אלא ברגליהם לריצה. 18 ובח"ד העיר לישעיה מ"ג, כ': תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה. ומכאן היינו יכולים לטעות שהללו מין חיות הן. ובירושלמי מסיים: והנחש הרי הוא כחיה. ועיין תוספ' סנהדרין י"ז א' ד"ה שיודע.

23. הרי הן כעופות לכל דבר. כלומר, אף לעניין טומאה וטהרה, עיין טהרות פ"א מ"ג וכלים פי"ז מי"ד ובתוספתא שם ב"מ פ"ז ה"ה וה"ו.

שאין בהמה טמאה יולדת וכו'. וכ"ה בכפו"פ ספנ"ה הנ"ל. והסגנון "שאין" (במקום "אין") הוא באשגרה מלהלן בכורות פ"א סה"ט, עיין מ"ש לעיל פ"א שו' 45–46. ובבבלי (בכורות ז' א') הובאה הלכה זו בשם ר' יהושע בן לוי, ואמרו שם שלא כל התנאים מודים בזה, עיי"ש.