תוספתא כפשוטה על כלאים ה:ג
Tosefta Kifshutah on Kilayim 5:3 · תוספתא כפשוטה על כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →2-3. סוס שילדה מן החמור מותר וכו'. בד: מן חמור וכו'. ובכי"ע הסדר הפוך: חמור שילדה מן הסוס וכו', וסוס שילד מן החמור וכו'. וכ"ה הסדר בתוספתא אף לפני הריבמ"ץ, הר"ש (פ"ח מ"א) ואו"ז ח"א ה' כלאים, סי' רע"ט, ל"ה ע"ג. ובכולם לנכון: חמור שילדה מין סוס וכו', סוס שילדה מין (באו"ז: כמין) חמור וכו'. כלומר, סוס שילדה ולד הדומה לחמור, ואביו סוס, מותר להרביעו עם אמו, שאינו אלא נדמה, אבל סוס הוא לעניין כלאי בהמה. ועיין גם באגודה כלאים פ"ח, קפ"ט ע"א.
3. ואם היה אביו חמור אסור וכו'. כלומר, הוששין לזרע האב, ודלא כר' יהודה במשנתנו פ"ח מ"ד ולהלן ה"ה.
3-4. חמור שילדה מן הסוס וכו'. צ"ל: מין סוס, כגירסת הראשונים, עיין לעיל.
4-5. רחל שילדה מן עז וכו'. השלמתי ע"פ ד וכי"ע. אלא שבכי"ע ובראשונים הנ"ל הסדר הפוך: עז שילדה מן (מין) רחל וכו', ורחל שילדה מן (מין) עז וכו'. וכן במגן אבות להרשב"ץ ח"ג, ס"ז ע"ב: ועוד הזכירו ז"ל במסכת כלאים עז שילדה מין רחל אם היה אביו רחל, וכן רחל שהיה מן עז אם היה אביו עז וכו'. וגם כאן צ"ל בכל מקום "מין" במקום "מן", וכ"ה בראשונים הנ"ל, והיינו שילדו נדמה. ובבבלי בכורות (י"ב א'): רחל שילדה מין עז ואביו שה וכו', נדמה הוא.
6-7. ואין קרב לגבי מזבח. וכ"ה בד. ובכי"ע: ופסול לגבי מזבח. וכ"ה בר"ש ובאו"ז הנ"ל. ופירש בר"ש: אכלהו קאי דכלאים ונדמה (כ"ה באו"ז, ולפנינו בר"ש: דכלאי בהמה) פסולין לגבי מזבח. 1 תו"כ אמור פרש' ח' ה"ג, צ"ט ע"א, ב"ק ע"ז ב' וש"נ. ופסקה הר"מ בפ"ג מה' איסורי מזבח ה"ד וה"ה.