תוספתא כפשוטה על כלאים ה:ב
Tosefta Kifshutah on Kilayim 5:2 · תוספתא כפשוטה על כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →1-2. כלאי זרעים אסורין משום גזל וכו'. שהרי אינם נאסרים לא באכילה ולא בהנאה, ואם עלו מאליהם יודיע לבעה"ב כדי שיעקרם בעצמו וישתמש בהם, עיין בירושלמי הנ"ל. אבל בוודאי אם זרע בעה"ב כלאים, או שהודיעו לו ולא עקרם, מותר לכל אדם לעקרם ולזכות בהם. וכן בתוספתא שקלים הנ"ל ברישא: ומפקירין את הכלאים, שהפקר ב"ד הפקר, ופטור מן המעשרות. מצא כלאים בכרם מותר משום גזל וכו', ובשדה אסור משום גזל וכו'. כלומר, לפני ששלוחי ב"ד יצאו והכריזו על הכלאים עדיין אסור משום גזל, כל זמן שבעה"ב לא ידע בהם. ועיין לעיל ספ"ב שו' 62–63 ומש"ש.
2. וחייבין במעשרות. כלומר, אם עקרם בעה"ב, או נתנם לאחר (ע"פ רש"י פסחים ו' ב' ד"ה וחייבין). ושמא פירושו "וחייבין במעשרות", כלומר, אסורין משום טבל, עיין בירושלמי בכורים פ"א סה"ב, ס"ג ע"ד. ועיין להלן מעשרות פ"ב שו' 59 ומש"ש.