תוספתא כפשוטה על כלאים ה:כה

52. איסטפלינית מלוגמא וכו'. בכי"ע: איספלנית וכו'. וכ"ה בס' האשכול הנ"ל עמ' 43, או"ז ח"א סוף ה' כלאים סי' ש"ז, ל"ט סע"ד, שבה"ל השלם ח"ב (הסגולה חכ"ו עמ' 76), רא"ש נדה פ"ט סוף ה' כלאי בגדים, רבינו ירוחם ס' אדם נתיב י"ט ח"ב (קרוב לסופו), כולם בשם התוספתא. ובר"מ פ"י מה' כלאים הי"ט: וסמרטוט שמניחין עליו רטיה או מלוגמא או אספלנית וכיוצא בהן הרי אלו מותרין, אע"פ שבשרו נוגע בהן, שאין דרך חימום בכך. ברם בירושלמי בסוף מכילתין לא התירו אלא איספלנית של פשתן על מכה אחת ואיספלנית של צמר על מכה הסמוכה לה, ומוכח שאיספלנית של כלאים על מכה אחת אסורה, עיין בפי' הרש"ס שם. ועיין בתוספתא שבת פט"ו (כי"ע פט"ז) ה"ד ולעיל שו' 48. והחילוק ביניהן הוא שאיספלונית (σπληνίον) היא תחבושת של חלב ושעוה, ומלוגמא (μάλαγμα) היא תחבושת של קמח וכדומה, 66 עיין כלים פכ"ח מ"ג ובמפרשים שם, בבלי שבת קל"ג ב' ובפיה"ג כלים שם, עמ' 72. ורטייה היא בסממנים של רפואות.