תוספתא כפשוטה על כלאים ה:טז

36-37. בלארי נשים וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. ובס' האשכול הנ"ל: בלוורי נשים. ובירושלמי (פ"ט סה"ג, ל"ב ע"א): ר' אבהו בשם ר' יוחנן בלנרי נשים אסורין משום כלאים וכו'. 45 ובנוסח הרש"ס שם (קנ"ג ע"א): מותרין וכו'. ס"א אסורין. ועיין בתוספתא להלן. וכן בירושלמי מו"ק (פ"ג רה"ב, פ"ב ע"א): תני בלנרי נשים מותר לכבסן במועד וכו'. 46 ולעניין המשך הירושלמי שם בכלאים, עיין בהוצ' לונץ, מ"ד סע"א, בהערה. ובאו"ז ה' יו"ט (ח"ב סי' שמ"א, ע"ב ע"ג): דילמא בלנרי נשים דירושלמי היינו בלרי דתוספתא, דתנן בתוספתא דכלאים פ' כלאי הכרם, בלרי נשים אין בהן משום כלאים, ואם תפורות מקבלות טומאה ואסורות משום כלאים. ובלרי דתוספתא היינו סדינים כההיא דס"פ חבית (שבת קמ"ז ב') האוליירין מביאין בלרי (עיין דק"ס שם) נשים וכו'. ולאמיתו של דבר אין הבדל בין הגירסאות, ובלנרי הם תשמישי המרחץ (βαλνιαρία), ובלרי הוא כתיב אחר במקום בנרי, 47 כמו אנטונינוס, אנטולינוס, עיין בירושלמי כפשוטו, עמ' 98, מכילתא דשירה, עמ' 128, ובהערה 1 שם, ירוש' כתובות פי"ג סה"ג, ל"ו ע"א, ועוד בכ"מ. ועיין מ"ש לעיל עמ' 229 ועמ' 502 ומ"ש להלן שו' 47, ולהלן הע' 68. ועיין להלן מעשרות פ"א הע' 12 והע' 15. ועיין מבוא לנוה"מ לרי"ן אפשטין, עמ' 1228 סי' ז'. ויש להוסיף שם כל מה שהבאנו כאן. וכ"ה גם ביונית, עיין מ"ש Psaltes בספרו Grammatik d. Byzant. Chroniken, עמ' 75 ואילך. [ועיין ווייס משפט לשון המשנה עמ׳ 83. וראה מתליא=מתניא, ירוש׳ כלאים פ״ג סה״א, כ״ח ע״ג.] ואף הוא פירושו תשמישי מרחץ (βανιάρια), עיין ב"ר פמ"ה, ו', עמ' 454 ובמנחת יהודה שם.

37. אין בהן משום כלאים. משום שלא ניתנו אלא להסתפג, וכת"ק במשנתנו (פ"ט מ"ג) שמטפחות הספג אין בהן משום כלאים, וכדברי ר"מ בהלכה הסמוכה. ועיין בח"ד. וכנראה שאין מקבלות טומאת מדרס, מפני שאין משתמשים בהן אלא לסיפוג בלבד, עיין בירושלמי כאן רה"ג. ועיין מ"ש להלן שו' 39 ומ"ש לעיל הערה 45.

ואם תופרן וכו'. בס' האשכול הנ"ל: ואם תפרן וכו'. ובאו"ז הנ"ל: ואם תפורות וכו'.

מקבלות את הטומאה וכו'. כלומר, דינן כבגדים לכל דבר. ועיין להלן שו' 50.