תוספתא כפשוטה על כלאים ד:יב

44. תבואה שהשרישה וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. וכן בס' השרשים לר"י ן' ג'נח ערך קדש (הוצ' בכר סוף עמ' 442): ובתוספה תבואה שהשרישה וכו'. ובמשנתנו (פ"ז מ"ז): מאימתי תבואה מתקדשת משתשריש. וכ"ה בספרי כי תצא פי' ר"ל עמ' 263. אבל במשנה שבירושלמי וברוב הנוסחאות: משתשליש. 35 עיין אהצו"י כאן, עמ' 56. ועיין במבוא לנוה"מ למהרי"ן אפשטין, עמ' 91. וכ"ה גם בספרי נוסח רבינו הלל. ועיין בירושלמי בסוגיין שנחלקו בזה ר' יוחנן ור' הושעיה. ועיין בר"ש פ"ז מ"ז ובריטב"א עירובין צ"ב סע"א בשם הראב"ד.

אסורה ומקדשת ומתקדשת. וכ"ה בד. ובכי"ע ובס' השרשים הנ"ל: אסורה מקודשת ומקדשת. ואף לפנינו הוא וי"ו הפירוש כלומר, שאין כאן איסור אכילה גרידא, אלא מקדשת ומתקדשת ואסורה בהנייה ואם הגיעו הענבים כפול הלבן מקדשת את הגפנים. 36 ואפשר שאף העץ עצמו נאסר אם הוסיף מאתים, אפילו עדיין לא הגיעו הענבים כפול הלבן, לשיטת כמה מן הראשונים, עיין מ"ש לעיל שו' 34. ולפי פשוטה משמע שתבואה שהשרישה מתקדשת בכל מקום, אפילו לא עשו הענבים כפול הלבן. עיין במלא"ש פ"ז מ"ז בשם ר"ס (ר' סולימן). וכ"ה שיטת הר"ש (פ"ז מ"ז: מיהו איכא לאוקמיה לאסור את הזרעים). ובר"מ פ"ה מה' כלאים הי"ד מבואר שהזרעים אסורין משום קנס אם לא עשו הגפנים כפול הלבן. ועיין מנחות ט"ו ב', בס' הישר סי' תכ"ה מ"ב ע"א, ובראב"ן סי' נ"ג, הוצ' הר"ש אלבק כ"ג ע"ג (עיי"ש שיטה מחודשת בבאור הגמרא). ועיין רדב"ז על הר"מ הנ"ל. ועיין מה שהאריך בח"ד כאן בבאור שיטת הר"מ.

44-45. גפנים שהשרישו הרי אילו אסורין ומקדשין וכו'. וכ"ה ("אסורין ומקדשין") גם בס' השרשים הנ"ל, ומכיון שהברייתא גומרת: אבל אין מתקדשין וכו', הרי מוכח שאסורין כאן אינן איסור גמור. ובס' הישר לר"ת הנ"ל: ומצא תירץ בתוספת' בשילהי פ' ר' גמליאל דכלאי כרם, הגפני' שהשרישו הרי אלו אסורין ומקדשין ואין מתקדשין וכו', נראין הדברים שהתוספת' אומר' מדרבנן, שהגפנין אינן נאסרין אלא מדרבנן וכו'. ובראב"ן הנ"ל (כ"ב סע"ד): והגפנים באכילה אבל לא בהנאה עד שיעשו כפול. ולפ"ז אסורין פירושו אסורין באכילה (ועיין בהערות הר"ש אלבק שם). ובשנות אליהו פ"ז מ"ז גורס כאן: אוסרין ומקדשין וכו', עיי"ש באור חדש במנחות הנ"ל. 37 ברם הגירסא שלנו "אסורין" מקויימת ע"י ד, כי"ע, ס' השרשים וס' הישר לר"ת הנ"ל. ועיין בבאור הגר"א יו"ד סי' רצ"ו ס"ק י' אות כ"א. ועיין בח"ד.

46. מקצתן עשו כפול הלבן וכו'. וכן בס' השרשים הנ"ל: עשו מקצתן כפול וכו'. ופירושו שמקצת מן הגפנים עשו וכו'. אבל בר"מ הנ"ל: מקצתן נעשו כפול וכו'. עיין מ"ש להלן.

את שעשו וכו'. כ"ה בד ובכי"ע. ובס' השרשים הנ"ל: אותן שעשו וכו'. ובר"מ הנ"ל: את שנעשו מתקדשין. ואת שלא נעשו מותרין. ומשמע מלשון הר"מ שמפרש שאם באותה גפן עצמה נעשו מקצת הענבים כפול הלבן אסורים, אבל הבוסר באותה גפן עדיין מותר בהנאה. וכנראה שמדברים בשעקר את התבואה לפני שהוסיף הבוסר מאתים, שאם לא כן הרי אף העץ נאסר (עיי"ש לעיל ה"ז).

47. מותרין. מותרין לאו דוקא, אלא מותרין באכילה ואסורין בהנאה, או מותרין מדרבנן ואסורין מדאורייתא, עיין מ"ש לעיל.