תוספתא כפשוטה על כלאים ג:ה
Tosefta Kifshutah on Kilayim 3:5 · תוספתא כפשוטה על כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →22. חרץ שנטוע כהלכתו. בד: חריץ שנטוע וכו'. ובכי"ע: עריס שהיה לו נוטע כהילכתו וכו'. ואין חריץ אלא כתיב אחר לעריס. וכן להלן פ"ד שו' 7 ושו' 8 (בכי"ו וד): חריץ שהעבירו וכו'. ובכי"ע שם: עריס שהעבירו וכו'. וכן שם שו' 28 (בכי"ו ובד): אילו הן פסקי חריץ, חריץ שחרב וכו'. ובכי"ע שם: פיסקי חריס, חריס שחרב וכו'. וכן להלן קידושין פ"א הי"א (בבי"ו ובד"ו): לכרם שמוקף גדר ולחריץ שמוקף סייג. ובכי"ע שם: ולאריס שמוקף וכו'. ועריס הוא גדר שעירסו עליו חמש גפנים. 23 עיין במשנתנו רפ"ו ובמלא"ש שם. ואפשר שבמשנה ראשונה שנו במשנתנו רפ"ד ורפ"ה אף דין עריס. ועיין מ"ש להלן סוף שו' 31–32 ולהלן רפ"ד. ור' שמעון מוסיף על משנתנו רפ"ה שאף עריס צריך להיות נטוע כהלכתו. ועיין מ"ש להלן.
או שהיה מוקף וכו'. הלשון מגומגמת מאד. ונראה שצ"ל: א' (=אלא) שהיה וכו', כלומר, שהיה נטוע כהלכתו, והיינו חמשה גפנים שיש ביניהן מד' אמות עד שמונה, אלא שהעריס היה מוקף ועגול. ולגי' כי"ע לעיל: עריס שהיה לו נוטע כהילכתו וכו', אפשר שצ"ל: עריס שהיה נטוע לא כהילכתו, והיינו זה נכנס וזה יוצא וכדומה, או שהיה וכו'.
22-23. מוקף כשובך הזה עגול הרי זה וכו'. להלן נגעים פ"ו ה"ג: בית העגיל (צ"ל: העגול) העשוי כשובך וכו'. ועיין בבלי סוכה ז' ב'. ובעדיות פ"ב מ"ד: ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה כמלא בוצר וכו' תזרע. ובירושלמי (פ"ו ה"א, ל' ע"ב) מוכהח שהעמידוה בגינה שאינה עגולה, אלא שאף שם אין העריס כהלכתו לגמרי, עיי"ש.
23-24. לכוין שתים כנגד שלש וכו'. כ"ה בד ובמשנתנו רפ"ה. ופירושו שמכוין שתים כנגד שתים בשורה של השלש, וכדין שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, וכפירוש הריבמ"ץ והר"ש, עיין מ"ש לעיל שו' 12. ועיין רדב"ז פ"ז מה' כלאים ה"ט.
25. את יוסה בן גיאלי וכו'. בד: את יוסי בן גולאי וכו'. ושמא צ"ל שם: בן [ד]גולאי, והוא התנא שנזכר בברייתא ביומא ל"ט ב'. 24 עיין דק"ס שם, עמ' 110, הע' י'. אבל בהוספה שבמשנת תמיד פ"ג מ"ח ובהקבלות שבירושלמי סוכה פ"ה סה"ג, נ"ה ע"ב, ובקהלת זוטא ספ"ח הגירסא היא: ר' אלעזר (אליעזר) בן דגלאי (דלגאי). ושמא צ"ל בד: בן גללאי, והוא השם גללי שבנחמיה י"ב, ל"ו.
שהוא בר ובקי וכו'. כלומר, שהוא מומחה ובקי וכו'. 25 עיין מ"ש על בר, ברור, בספרי בלשון אנגלית "היונית בא"י היהודית", עמ' 51, הערה 122. ועיין ספרי בהעלותך פי' צ"ב, עמ' 93, שו' 7.
27. ר' שמעון אומ' כרם שנטוע וכו'. כדעתו במשנתנו פ"ה מ"ב. וטעמו מפני שאין כאן כרם, שהרי אינו יכול לחרוש בשוורים בנתים. ובפי' ר' נתן אב הישיבה (פ"ח, כ"י ביה"מ כאן, ס"ג ע"א): לקו' אלתוספה כרם שנטוע על פחות מארבע אמות או יתר משמנה אמות 26 עיין בח"ד שרצה לומר שלפי התוספתא החכמים חולקים עליו אף בזה, ולא הבינותי את ההוה אמינא שלו, שהרי לעיל שו' 15 מוכח שכ"ע מודים שביתר על שמונה אינו כרם. אינו כרם.