תוספתא כפשוטה על כלאים ג:ב

5-6. יש במחיצת הכרם וכו'. בבלי עירובין צ"ג א', ועיין בפי' הרש"ס, ע"א ע"א וע"ג ע"א. ועיין מ"ש להלן בשם הריבמ"ץ.

6. כיצד מחיצה סמוכה לגפנים זורע וכו'. וכן בבבלי הנ"ל: כיצד כרם הנטוע עד עיקר מחיצה, זורע מעיקר מחיצה ואילך וכו'. ובמאירי שם: והוא נטוע עד עיקר מחיצה, ר"ל סמוך לה, אפילו לא היתה אלא מחיצה של קנים זורע מאחורי המחיצה ואילך. וכן יוצא ברור ממשנתנו פ"ד מ"ד, ועיין בבבלי עירובין י"א א' ואילך ובמקבילות. אבל בריבמ"ץ (פ"ד מ"ב) מעתיק: ירושלמי (ליתא בירושלמי שלפנינו) פעמים גדר להקל, פעמים גדר להחמיר. פעמים גדר להקל כיצד, סמוך לכרם גדר גבוה י' ורחב ד' זורע חוצה לו בסמוך וכו'. וזה תמוה, שהרי להפסקה בגדר רחב כל שהוא סגי, וכמשנתנו הנ"ל, וכפי שמשמע מן הירושלמי שהביא הריבמ"ץ בעצמו להלן שם. 9 ועיין לעיל פ"ב שו' 57 ר"ה ורחבה ומש"ש. ועיין מ"ש הר"י מיגש (לפי שטמ"ק) ב"ב י"ח א' ד"ה ת"ש, ולשיטתו אין הגדר מפסיק אלא אם כן יש תחתיו צונמא, עיי"ש. ועיין גם בריטב"א שם ר"ה דיקא בשם רש"י. ושמא לא נקטו כאן "רחב ד'" אלא אגב הסיפא, מפני שבאינו רחב ד' אין לו דין מחול הכרם לאסור, כמשנתנו פ"ד סמ"ג, וכמו שמשמע מלשון הר"מ (פ"ז מה' כלאים הי"ד). 10 ברם בירושלמי פ"ד ה"ב (כ"ט ע"ב) מפורש שאפילו גדר כל שהוא עושה מחול הכרם. ועיין מה שהאריך במה"פ שם ר"ה לא סוף.