תוספתא כפשוטה על כלאים ג:יא

41. הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים וכו'. משנתנו פ"ה מ"ה. ורבו בה הפירושים, והמרווח ביותר הוא פירוש הריבמ"ץ ע"פ הירושלמי שהעמידוה שם בזורע מסביב הגפן האמצעית. ואף ברישא כאן העיקר הוא שהירק מקדש ט"ז על ט"ז אמה (כדין קרחת הכרם שאינה פחותה מט"ז אמות) עגולות. ובכרם שיש בו ד' אמות בין גפן לגפן חוץ ממקום גזעי הגפנים (כמפורש בירושלמי), הרי יש בין הגפן האמצעית ובין השורה הרביעית יותר מט"ז אמות, ואינן מתקדשות אלא ג' שורות מכל הצדדים והשורה האמצעית, ובכולם יחד ז' שורות של ז' גפנים, כלומר, מ"ט גפנים. אבל הואיל וכשאתה מודד באלכסון מגפן האמצעית לקרנות של השורות הקיצוניות אתה מוצא יותר מט"ז אמות, הרי ארבע הגפנים שבקרנות הקיצוניות אינן נאסרות, ונמצא מקדש מ"ה גפנים. ועיין להלן.

42. או על חמש חמש. כ"ה בד ובכי"ע ובמשנתנו. ובכי"ו חסרה המלה "על" והושלמה בגליון. ואף כאן עדיין נכלל חלק מן השורה השלישית (אחרי האמצעית) בתוך ט"ז (ג' רווחים של ה' אמות ומקום הגפנים פחות מאמה), אלא שכאן נופלות עוד שמנה גפנים מן העיגול. וכבר תירץ בתיו"ט: "אפילו הכי הואיל ומטע הכרמים סתמן נטועין על ד' ד', ולמראית העין לא ישפטו בין מטע על ד' ד' למטע על ה' ה', הלכך גזרו חכמים ואמרו וכו', לעולם יקדשו מ"ה גפנים". ועיין בהשגות הראב"ד פ"ו מה' כלאים ה"ב ומ"ש במלא"ש בשם ר' יהוסף אשכנזי. ובפיה"מ להר"מ באור אחר, וכבר האריך בזה בתיו"ט שם, ועיין בפי' הרש"ס, צ"ה ע"א, פירוש חדש למשנתנו, והועתק גם במלא"ש במקומו.

43. על שש שש וכו'. וכאן כבר אי אפשר לגזור אטו נוטע על ד' ד', שהרי ההפרש נראה לעין, ולפיכך העמידו על עיקר הדין של ט"ז לכל רוח. אבל בנוטע על שמנה שמנה אינו מקדש כלל, אפילו לת"ק של ספ"ד. ועיין בתוספתא ב"מ פ"ט הי"ח.

44. תוקע בארץ וכו'. הגר"א מגיה: תוקע [יתד] בארץ וכו'. עיין לעיל שביעית פ"ב שו' 61.

45. עגולות לא מרובעות. בח"ד הגיה: מרובעות לא עגולות. וכן נראה מן הלשון של "תוקע בארץ", עיין בשביעית הנ"ל. ור"ש בן אלעזר חולק על הרישא ועל משנתנו, ואוסר ברישא מ"ט גפנים. 34 המפרש ר' יונה בר"ג מקיים את גירסתנו, ומפרש שר"ש בן אלעזר חולק בכרם נטוע על חמש חמש, והוא סובר שאף בו מודד ט"ז אמות לכל רוח, ואין נאסרות אלא שלשים ושבע גפנים. ועל פיו פירשתי בפיה"ק.

מפני שנראות בקרן טבלה. ובד: כקרן טבלה. ובכי"ע: שנראית כקרן עגולה. 35 עיין במשנת כלים פי"א מ"ז; תוספתא שבת פי"ב (בד פי"ג) הי"ד ובמקבילות שבירושלמי שם (פי"ב ה"א, י"ג ע"ג) ובבלי שם מ"ז סע"א. וכנראה שהנכון כלפנינו, והשתמשו כאן במליצה של אהל הטומאה (עיין להלן אהלות פט"ו ה"ב), ובו נידונות הקרנות כטבלה עצמה, וכהגהת בעל ח"ד לעיל. ולפי גירסת ד וכי"ו לעיל (עיין הערה 34) נראה שהכוונה היא שבחמש על חמש נראות ההיצוניות כקרן טבלא, ואין לגזור בהן אטו על ד' ד'.