תוספתא כפשוטה על כלאים ב:יג

48. שורה של דלועין בירק וכו'. וכ"ה בד. ובפי' הרש"ס (ס"ד סע"א): שורה של דלועין בירק אחר וכו'. אבל בכי"ע ובר"ש ספ"ג (ואני מעתיק מד"ר) בטעות: שדה של דילועין וכו'. ובמשנתנו (פ"ג רמ"ז): דלעת בירק כירק. ופי הרש"ס שמשנתנו והברייתא כאן כר' עקיבא (פ"ג מ"ג): היתה שדהו זרועה ירק, והוא מבקש ליטע בתוכו ירק אחר וכו', ר' עקיבא אומר אורך ששה טפחים ורוחב מלואו. ועיין לעיל הע' 19 והע' 20.

49. אחד שורה של קישואין וכו'. וכ"ה בד ובפ"מ (פ"ב ה"י). אבל בכי"ע, בר"ש הנ"ל ובפי' הרש"ס (ס"ד ע"ב): של דילועין.

ואחד שורה של ירק אחד וכו'. בר"ש, בפי' הרש"ס ובפ"מ הנ"ל לנכון: של ירק אחר.

50. ארך עשר אמות ומחצה וכו'. וכן בירושלמי (פ"ב ה"י, כ"ח רע"ב): כהדא דתני הרוצה לעשות שורה של ירק לתוך שדה תבואה הרי זה עושה אורך שורה עשר אמות ומחצה על רוחב ששה. ובמשנתנו (פ"ג מ"ז): דלעת בירק כירק, 46 במשנה שבירושלמי: ירק בתבואה וכו'. אבל בכל הנוסחאות שראיתי הגירסא היא: כירק. ובתבואה נותנין לה בית רובע. 47 עיין בפי' הרש"ס, ס"ר ע"א-ע"ב, ופירושו דחוק מאד. היתה שדהו זרועה תבואה ובקש ליטע לתוכה שורה של דילועין נותנין לה לעבודתה ששה טפחים וכו'. ונראה שמשנתנו לא הזכירה כלל את אורך שורת הירק בתבואה, וכן את אורך השורה של דלועין בתבואה, אלא את השעור ברוחב שורת הדלועים. ומפרשת התוספתא שהאורך בשניהם כאורך בית רובע (י' אמות ומחצה) על רוחב ששה טפחים. וכן בפי' הר"ש למשנתנו (למעלה מן הפיסקא שהזכרנו): בתוספתא קתני ושורה של דילועין בתבואה אורך י' אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים, ואילו במתני' רוחב תנן אורך לא תנן, ומאי דשייר במתני' פירש בברייתא. וכע"ז אף בפירוש הרא"ש שם. וכנראה שכן פירש גם הריבמ"ץ שהסמיך לפיסקא הנ"ל של משנתנו: תניא אורך השורה י' אמות ומחצה על רוחב ו' טפחים. 48 ועיין במשנתנו פ"ב מ"י: תבואה בירק, ירק בתבואה בית רובע. ר' אליעזר אומר ירק בתבואה ששה טפחים. ושם מדברים לעניין הרחקה, בשאינן זרועות שורות, שורות. ועיין ר"מ פ"ג מה' כלאים הי"א והי"ב, ופסק כשיטתו בכל מקום.

50-51. ושורה של ירק בירק ארך וכו'. הר"ש הנ"ל, פי' הרש"ס, ל' ע"ב, מ"ג ע"ב. והתוספתא מפרשת את הרישא: שורה של דילועין בירק כירק, ארך ששה טפחים וכו'. וחוזרת על עצם ההלכה. וכר' עקיבא בפ"ג מ"ג.

51. ורחבו מלואו. בכי"ע, בר"ש וברש"ס הנ"ל: ורוחב מלואו, וכ"ה במשנתנו הנ"ל. ופירושו רוחב מלא התלם, כלומר ששה טפחים. ועיין מ"ש בריש פירקין שו' 3–4, ולעיל סוף שו' 48.

של דלועין בירק בין שורה לחברתה וכו'. וכ"ה בד (אלא ששם: ובין). ובכי"ע ובר"ש הנ"ל (אלא שבשניהם בבא זו היא אחרי הסיפא כאן: של תבואה בירק וכו'): שורה של דילועין בירק בין שדה לחבירתה וכו'. ובפי' הרש"ס (ס"ד ע"ב): שדה של דילועין (וכן מוכח מגי' כי"ע והר"ש בסמוך: בין שדה לחברתה) בירק, בין שדה לחברתה וכו'. ופירש שם שכאן מדברים בשדות, כלומר, שדה של דילועין בתוך שדה ירקות שיעורן י"ב אמה כדין שורות דילועים בתוך בצלים, וכחכמים של משנתנו (פ"ג סמ"ו). ובר"ש פ"ג רמ"ז: ויש עוד שיעור אחד לשורה של דלועין בין ב' שורות של ירק דבעי י"ב אמה כדתנן בתוספתא.

53. שלשת תלמיים של פתיח. וכ"ה (שלשה תלמים) בד ובפי' הרש"ס. ובכי"ע ובפי' הר"ש בטעות: שלשה טפחים של פתיח. 49 עיין לעיל הערה 48. ועיין להלן.

53-54. של ירק בירק אחר בין שורה לחבירתה וכו'. מכאן עד סוף ההלכה חסר בד, אבל ישנו גם בכי"ע ובר"ש הנ"ל, 50 ובר"ש ד"ח השמיטו בבא זו וסרסו את הסדר והגיהו. וכן היה גם לפני הרש"ס הנ"ל, עיין להלן. ובבא זו מדברת ברוצה לזרוע שדה של ירק בין ירק אחר, ודינה כשורה.

54. ושל תבואה על רוחב שלשה תלמים וכו'. וכ"ה בכי"ע, ופירושו של תבואה בתבואה אחרת. ובר"ש הנ"ל בטעות: על רוחב ג' טפחים של פתיח. ובפי' הרש"ס מסכם: "בא לזרוע שדה תבואה, בין תוך שדה ירק בין תוך תבואה אחרת, על רחב ג' תלמים של פתיח, דהיינו שתי אמות". והוא דין התוספתא בריש פירקין. אלא שצ"ע שהתוספתא נקטה את שיעור ב"ש במשנתנו (פ"ב מ"ו). ועיין מ"ש לעיל סוף שו' 1 ובהערה 3 שם.