תוספתא כפשוטה על כלאים ב:יב

46. קצר דברי שניהם וכו'. בד: הקוצר דבכדי שניהם וכו'. ובכי"ע: הקוצר שניהם וכו'. והנכון הוא בפי' הרש"ס: והכי תניא התם בתוספתא קצב לדברי שניהם וכו'. וכן בירושלמי (פ"ג ה"ו, כ"ח ע"ד): קוצב על דברי שניהם וכו'. והברייתא שלנו מפרשת את משנתנו: 44 פ"ג מ"ו, וכפירוש הר"מ והרע"ב שם. היתה שדהו זרועה בצלים, ומבקש ליטע בתוכה שורות של דלועים, ר' ישמעאל אומר עוקר שתי שורות (כלומר, ח' אמות של בצלים) ונוטע שורה אחת (כלומר, ד' אמות של דילועים, ומניח שתי אמות בורות מכאן ומכאן), ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת (ונמצאו י"ב אמות בין דילועין לדילועין, והיינו שתי אמות בורות מצד אחד של הבצלים, ה' אמות בצלים, ושתי אמות פנויות מצד שני). ר' עקיבה אומר עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות וכו' (ונמצא שלר"ע ההפסק בין דילועין לדילועין ח' אמות). ומפרשת הברייתא שלנו שלר' ישמעאל לעולם מניח שתי אמות בורות משני צדי הבצלים, ולאפוקי מדברי רב כהנא בירושלמי שם. ועיין בר"ש למשנתנו שפירש אחרת במשנתנו, וכבר הקשה עליו הרש"ס (ס"ד ע"א) ובס' משנה ראשונה למשנתנו. ותפסו לעיקר כפירוש הר"מ והרע"ב.

47. והודה ר' נחמיה וכו'. הנכון בכי"ע: והורה ר' נחמיה וכו'. ובד בטעות: יהודה ועשה ר' נחמיה וכו'. 45 ויש כאן ערבוביא של שתי נוסחאות: והורה, ועשה. וכפר פגי הוא כנראה בסביבת פתח תקוה, עיין בס' הישוב עמ' 96.