תוספתא כפשוטה על כלאים א:ט

20-21. חמשה דברים נאמרו בשור הבר וכו'. ר"ש כאן ספ"ח, או"ז סי' רפ"ט הנ"ל, שם ה' כיסוי הדם סי' ש"צ, נ"ד ע"ג, כפו"פ פנ"ח עמ' תשס"ח.

23. כבהמה לכל דבר. פי' הר"ש שפטור מכיסוי הדם, והכותב בהמתו לבנו כתב לו את שור הבר. ועיין יד רמה לסנהדרין כ"ה ב' סד"ה א"ר נחמי'.

זהו תאו הכתוב בתורה. וכן בספרי ראה פי' ק' עמ' 160: ר' יוסי אומר תאו זה שור הבור. ובירושלמי (פ"ח ה"ו, ל"א ע"ג): ואילין דמתרגמין (כלומר, ותאו וזמר, דברים י"ד, ה') ותורי בר וראמנין כר' יוסי, כלומר שהרי התאו נמנה בין החיות שם. אבל בבבלי חולין (פ' א') מוכח שאף לשיטת החכמים אפשר לתרגם כן, 23 תורבלא, וכ"ה בתרגום אונקלוס. ובת"י שם: ותורי בר, עיין אהצו"י, עמ' 67. ומכיוון שנקרא "תור" הרי הוא בכלל שור. 24 וכבר העיר על סתירה זו בעיטור ה' שחיטה ש"ב הוצ' רמא"י, מ"ג ע"ג. ועיין רש"י ב"ק קי"ז א'. אבל ברור שבירושלמי סמכו על דברי חכמים שלהלן שאמרו בפירוש שתאו אינו שור הבר, עיין מ"ש להלן. ועיין ר"מ פ"א מה' מאכלות אסורות ה"ח והי"ב הנ"ל, ופסק בשיטת רב האי גאון, עיין בפי' ראב"ע לעמוס ה', כ"א. ועיין מה שהאריך בכפו"פ פנ"ח, עמ' תשס"ח הנ"ל. והוא מביא דעות רב סעדיה ורב האי להפך מדברי הראב"ע. ועיין בס' השרשים לאבן ג'נח ערך תאו, הוצ' בכר, עמ' 540.

26. תאו בריא לעצמו וכו'. וכ"ה בר"ש ובאו"ז הנ"ל. ובכפו"פ הנ"ל תאו בריה בפני עצמו, שור הבר בריה בפני עצמו. ולפ"ז ברור שלדברי החכמים אין לתרגם תאו: תור ברא, או תור בלא, וכמפורש בירושלמי לעיל. ועיין בכפו"פ הנ"ל סוף עמ' תשס"ח.