תוספתא כפשוטה על כלאים א:י

27. בצד סדן של שקמה וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. ובח"ד הגיה (כנראה ע"פ משנתנו פ"א מ"ח): בתוך סדן של שקמה, וכ"ה בהגהות המיוחסות להגר"א בהוצאת מנ"ב. אבל בפי' ר' יונה (שהשתמש בהגהות הגר"א) לא העיר כלום. ונראה שאין להגיה את הנוסחאות. ובמשנתנו (פ"א מ"ז) שנינו: אין מביאין אילן באילן וכו'. ובמלא"ש שם: אית דגרסי אין מרכיבין. 25 זו היא הגהה ע"פ פיה"מ להר"מ. והנכון כלפנינו, וכברוב הנוסחאות. ופירושו שאסור לנטוע יחור של מין אחד סמוך לשני בפחות מג' טפחים ובסמיכות כזאת שיכנסו אחד לתוך השני מתחת לקרקע. וכן מוכח מן הירושלמי כאן רפ"ז ועוד, ועיין בר"ש שם פ"ז מ"א, ומ"ש להלן. ולא התירו אלא להטיל זרע בצד אילן, משום שהזרע לא יכנס לתוך השרשים, מפני שאינו משתרש לצדדים. 26 עיין בשטמ"ק ב"ב י"ט רע"ב, ברשב"א שם (לפי מלא"ש כאן פ"ז מ"א) ובר"ן קידושין ספ"א. אבל לנטוע יחור של מין אחד בתכיפות למין אחר אסור, 27 וכן מוכח מדברי הר"י מיגש ב"ב י"ח א' (לפי שטמ"ק שם ד"ה ת"ש) שאסור לזרוע ירק בצד אילן משום חשש הרכבה, עיי"ש. וכמפורש בתוספתא כאן שנקטה בפירוש שרביט של רמון או עוקצין שלו (עיין רש"י חולין קי"ח ב' ד"ה אין מצטרף). ואפילו ר' יהודה שמתיר ירק באילן (פ"א סמ"ז) לא התיר אלא מפני שאינן מתאחין, אבל אם הטיל שניחם בגומא אחת והן מתאחין אסור לכה"פ משום קיום הרכבה, וכמפורש בירושלמי כאן (פ"א רה"ז, כ"ז ע"א). 28 ועיין בירושלמי הנ"ל פ"א ה"ט ובכ"מ פ"א מה' כלאים סה"ו. ועיין בתוספ' קידושין ל"ט סע"א בשם הר"ש מאיוורא ובחידושי הר"י מיגש לב"ב הנ"ל, ולהלן פ"ב שו' 23–24. ובתשב"ץ ח"ג סי' שי"ד: אין איסור באילן אלא הרכבה, והוא שיקח ענף או נוף וכו' ויתקענו באילן וכו', ולא נזכרה הרחקה בשני מינין אלא בכלאי הכרם, אבל באילנות לא נזכרה הרחקה וכו'. וגם רבינו לא כיון אלא שמותר לנטוע אילנות שונים בסמיכות, אבל לא שידחקם ויתחבם בסמיכות גמורה. ועיין מ"ש להלן שו' 39.

28-29. שני מינין בשפופרת אחת וכו'. כלומר, אעפ"י שהתירו לזרוע זרעוני אילן כאחת (עיין להלן שו' 39 ומש"ש), הוא מפני שכל אחד מתפשט לחוד, אבל להטילם בשפופרת אחת כדי שיבלעו זה מזה וימתיקו אחד את השני (עיין בירושלמי כאן פ"א סה"ז) אסור משום הרכבה. ועיין בירושלמי כאן פ"א רה"ז.

29. ואין מרכיבין זתים וכו'. ירוש' פ"א ה"ז, כ"ז ע"ב. ונתבאר שם שבדרך כלל אין הרכבה בזיתים, אבל ע"י הרכבה של ענף תמרים מתמתק הפרי.

ברכב של תמרה. כלומר בענף של תמרה, עיין מ"ש להלן מע"ש פ"א שו' 32 ד"ה דיתבאות.