תוספתא כפשוטה על כלאים א:ב

6. הוסיף ר' עקיבא השום והשמנית וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: השומנית והשום וכו' (ופלוסלוס חסר שם). ובמשנתנו (פ"א מ"ג): הלפת והנפוץ (והנפוס), והכרוב והתרובתור, התרדים והלעונים (אינם כלאים זה בזה). 11 המוקף ליתא בכי"מ, כי"ל של הירושלמי, הוצ' לו, קויפמן, פרמה, קטע מן הגניזה, משניות עם פי' המשניות להר"מ כתי"י וכפו"פ פנ"ו, עמ' תשמ"ב. ובכולם (חוץ מכי"ל, לו ופרמה) להלן בדברי ר"ע: התורמוס (בלי וי"ו), אבל בהם אף הבצל בלי וי"ו. יוצא מן הכלל הוא כי"מ שגורס: והבצל והבצלצול. התורמוס וכו'. הוסיף ר' עקיבה השום והשומנית, והבצל והבצלצול, והתורמוס והפלוסלוס, אינן כלאים זה בזה. ועיין בירושלמי פ"א ה"ה, כ"ז ע"א, ובר"ש שם סמ"ה. ולפ"ז אפשר לפרש את משנתנו שכל אלו הם כלאים זה בזה, ור"ע הוסיף אף שום ושומנית ובצל ובצלצול, שגם הם כלאים. אבל התורמוס והפלוסלוס אינם כלאים, וכן מוכח מן הגירסא בכי"מ, עיין מ"ש בסוף הערה 11. ומלשון התוספתא כאן מוכח לכאורה שאין הפירוש כן, אלא שכולן אינם כלאים, וכפי שפירשו רבותינו הראשונים. ואשר לירושלמי הנ"ל, הרי הגירסא הנכונה שם היא בנוסח הרש"ס (ז' ע"ב) ובמהרי"ק ה' כלאים פ"ג ה"ו ומע"ש פ"ג הי"ד בשם ירושלמי מוגה (עיין אהצו"י עמ' 8), וברור לפי הגירסא ההיא שכולם לקולא, עיי"ש. אבל עיין מ"ש להלן שו' 7–8. ואשר לפירוש הצמחים, פי' הירושלמי ששומנית היא תומניתה ופי' רב נסים (לפי הריבמ"ץ במקומו) שהוא שם מקום. אבל בפיה"ג לזרעים (תשה"ג אסף, הוצ' מק"נ ירושלים תש"ב, עמ' 179) פירש שהוא שום קטן, והר"מ (בפיה"מ) פירש שהוא שום מדברי. ובצלצול פירש הירושלמי שהוא פגלגולה, 12 כ"ה בכי"ר ובערוך ערך בצל. וכן באו"ז ח"א סי' רנ"ד: פגלג. ולפנינו בטעות: פללגולה. כלומר בצל קטן שצורתו כפוגלא (צנון) קטן. 13 לעף פלורה ח"ב, עמ' 128. ובפיה"ג (הנ"ל): הבצלצל אלקונאר. ובכפו"פ (פנ"ו עמ' תשמ"ג): וכן כתב הר"מ בצלול, בצל מדברי. וי"א בצל קטן, ונקרא בערבי אלקונאר. ותורמוס הוא ידוע (עיין לעיל תרומות פ"ה שו' 29), ופלוסלוס פירשו בירושלמי פרמועה. 14 עיין לעף הנ"ל, עמ' 454, שהגיה פרסועה, והוא תורמוס פרסי, עיי"ש. ברם הנוסחא פרמועה מקויימת אף ע"י כי"ר. ועיין אהצו"י, עמ' 6. ובפיה"ג (הנ"ל): הפלוסליס אלקרץ (אינני יודע מהו). ורוב הראשונים פירשוהו ע"פ העניין שהוא תורמוס מדברי.

7-8. שונה אלא בשני זוגות אילו אלא התורמוס וכו'. וכ"ה בד. והלשון מגומגמת. והגר"א הגיה: שונה בזוגות (ואפשר שצ"ל: שונה שני זוגות) אילו וכו'. ובכי"ע: אלא בשתי זוגות אילו, אבל התורמוס וכו'. ולפי גירסא זו צריך לפרש את הרישא שר"ע סבר שכולם כלאים זה בזה, ור"ש חלק ואמר שלא שנה כן אלא בשתי זוגות הראשונות, אבל תורמוס ופלוסלוס אינם כלאים. ומשנתנו הנ"ל היא כר' שמעון, וכמו שרצינו לפרש בפירוש ראשון, עיין מ"ש לעיל. וכן אפשר לפרש גם לפי גירסת כי"ו וד.