תוספתא כפשוטה על כלאים א:יא

30. כשות על גבי האיזמא. וכ"ה בכי"ע. ובד בטעות: קשו' על גבי האזמאזמא. וכשות היא cuscuta, והיא גדלה על היזמי והיגי (עיין בבלי שבת ק"ז סע"ב, עירובין כ"ח ב'). ופירש רב האי (תשה"ג הרכבי סי' תט"ז, עמ' 215): כשות, אף כן נקראת בלשון ישמעאל כשות, והוא כמין חוטין ירקרקין, כגון של ברקת, שעיקרן בארץ ופרין על הקוצין הנקראין היזמי. 29 עיין מ"ש על כ"ז לעף פלורה ח"א, עמ' 453, וח"ב, עמ' 415 ואילך, עיי"ש שהאריך בדברים נכוחים. וטעם האיסור נתבאר להלן, מפני שהוא ירק בירק, ומכאן שכשות ואיזמי ירקות הן. וכן היא קבלת הגאונים הקדמונים: "כללא דמילתא האגי עצים, היזמי ירק". 30 אוה"ג ברכות, חלק התשובות, עמ' 91. ובה"ג ד"ו, ח' רע"ב: הזמתא מין ירק, הוגתא מין אילן. ועיין בד"ב שם, עמ' 60. ועל כשות עיין להלן פ"ג שו' 58 ומש"ש.

30-31. ולא תרד על גבי ירבוז. וכן להלן פ"ב שו' 59: הרכיב תרד על גבי ירבוז וכו'. ותרדין הוא סלק (עיין בבלי עירובין כ"ח ב', כ"ט א', לעף פלורה ח"א, עמ' 346 ואילך), וירבוז הוא ירק הנקרא Albersia Blitum (עיין לעף שם עמ' 352 ואילך). ועיין גנזי שכטר הוצ' הר"ל גינצבורג ח"א עמ' 93.

31. מפני שירק בירק. וכן במשנתנו (פ"א מ"ז): אין מביאין וכו' ירק בירק. ועיין בס' משנה ראשונה שם. ומכאן משמע שאין זה בכדי, אלא הרכבה לחוד וזרע כלאים לחוד, עיין בר"ש כאן פ"א מ"ז ובתוספ' חולין ס' א' ד"ה הרכיב.