תוספתא כפשוטה על דמאי ה:יז
Tosefta Kifshutah on Demai 5:17 · תוספתא כפשוטה על דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →66. לטבח כהן לשחוט. כלומר, שיתן לו זרוע ולחיים וקיבה, אף שהן שוות הרבה יותר משכר שחיטה. ואעפ"י שנראה כאילו הכהן שוחט לעצמו, כדי להתיר לעצמו את המתנות בשחיטה, מ"מ אסור משום כהן המסייע בבית הגרנות. ולפ"ז נראה שאסור לכהן לתקן את הכרי בחנם כדי שיתן לו את המעשרות אעפ"י שנראה שהוא מתקן לעצמו, כדי להוציאו מאיסור טבל. ובספרי זוטא סוף קרח: ומניין אתה אומר שכל כהן או לוי שאמר לישראל תן לי סאה אחת ואני מחלל על גרנך שהוא חייב מיתה וכו'. ונ"ל שהכוונה היא שהוא מקבל את הסאה של מעשר בעד ההפרשה גרידא, והוא אסור משום מסייע, אעפ"י שנראה שהוא מתקן לעצמו. וע"פ שיטה זו מתבאר הירושלמי פ"ה ה"ט, כ"ד סע"ד: אבא אנטולי זבין פירי מן דארמאי וכו' שלח למנחם בריה דיתקן ליה ויהב ליה מעשריה. מי אתי קם עמיה ר' יהושע בן לוי אמר ליה מאן יעביד דא אלא אבוך (כלומר, אביך גרידא, דרב חיליה וסומך על עצמו, שסובר שהלוקח פירות תלושין מן הגוי נוטל דמים מן השבט, וממילא מותר לתקן לו בשכר. ועיין הסיגנון בירושלמי יבמות פי"ב ה"א, י"ב ע"ג: מאן יעביד דא אלא אחוי וכו'). וע"ז שואל הירושלמי מחלפה שיטתיה דריב"ל וכו' ונוטל דמים מן השבט וכו', וא"כ שפיר עשה. וכן פירש בספר ניר שם.
לרעות לו. כלומר, שירעה לו את הבכורות הנולדים בחנם ויעכבם הרועה לעצמו. והוא אסור, שהרי ישראל צריך לטפל בבכורותיו חמשים יום בבהמה גסה, ול' יום בבהמה דקה, ואם הכהן רועה אותם בחנם נמצא מסייע, כמפורש במשנת בכורות רפ"ד, ועיי"ש כ"ו ב'. אבל אם נותן לו את הבכורות בשכר רעיית אמם אין כאן נתינה כלל, אלא מכירה ממש.