תוספת יום הכיפורים פ

ואין מוחלין לו כס' ד' חלוקי כפרה דר"י אלא מחשיבין לו העשה כלא תעשה ול"ת בכריתות וזה חדוש גדול לא ידעתי מנ"ל ועיין מה שכתב הראב"ד פ"ג דה' תשובה ויש להסתפק אם הנך ג' עבירות דמוחלין הוא על כל עון ועון כגון שאכל חלב ג' פעמים וכן אם שוב אכל דם ג"פ מוחלין לו וכן בכל עבירה ועבירה או דלמא דעשה ג' עבירות מג' מיני כגון חמץ בפסח ודם וחלב מכאן ואילך אין מוחלין ובס' עשרה מאמרות מא' פ"ד כתב דזה לא הוי אלא בעבירות חלוקות. ונראה דנפקא ליה מהא דא"ר הונא לקמן עבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר כלומר דאין מספיקין בידו לעשות תשובה ויש לדחות דאיירי כששנה בחטא מלבד ג' עונות א' והכי מסתברא דג' עבירות מכל אין מוחלין ויש ראיה ודוגמא לזה ממאי דתנן בפרק הנשרפין מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה ואמרו בגמרא דאיירי במלקות של כרת א' אבל ב' וג' כריתות איסורי הוא דקא טעים וכ"פ הרמב"ם פי"ח מהל' סנהדרין ואע"ג דהתם בשלמות אין מוחלין ומכניסין אותו לכיפה שאני התם דהוי בב"ד של מטה דהם חמורים יותר מדיני שמים דהא בן י"ג מענישים בב"ד של מטה ובב"ד של מעלה עד עשרים ותו י"ל דהיא אתיא כסברת ר' דס"ל דבתרי הויא חזקה וכמ"ש בשלהי פרק הבא ע"י נשואין ומלקיות כר' וסתות ושור המועד כרשב"ג ודוק:

אבל הרי"ף גריס תניא עבר אדם כו' ג' אין מוחלין לו שנא' הן כל אלה יפעל אל והתניא ג' מוחלין לו ד' אין מוחלין לו ל"ק הא ביחיד הא בצבור ע"כ ולפי גירסא זו צ"ל דהק"ק כל אלה יפעל אל פעמים כלו' דבשני פעמים פועל האל למחול לו אבל בפעם ג' מעניש לגבר וזהו שלש עם גבר כלומר בעון ג' מתקוטט עם הגבר דהוא יחיד דלגבי יחיד בתלתא הוי חזקה ועבירות מחזיקות דהוא רשע והוי כההיא דתנן פרק הנשרפין מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה בעבירה הג' דעבירות מחזיקות כנ"ל ובפ"ק דר"ה תניא בש"א ג' כתות ליום הדין כו' וגרסינן עלה בגמרא היכי עביד ר"א אומר כובשו כו' ופי' רש"י כובש כף מאזנים של זכות ומכריעין את העונות יכבוש עונותינו יכרעו בו נושא מגביה כף מאזנים של עון כו' זו היא גי' רש"י בגמרא. ויראה לי דכוונת רש"י לפרש דג' עבירות יש במ"ש ב"ה רב חסד מטה כלפי חסד היכי עביד דר"א ס"ל כובש כף מאזנים של זכות כלפי מטה ור"י בר חנינא ס"ל מגביה כף מאזנים של עון והנפקותא בין ב' הסברות דלר"א העונות במספרם ובמקומם הם עומדים אלא שמכביד הזכיות כאלו היה בהם זכות אחר דרך משל דיש לו י' זכיות וי' עונות ומחשב הקב"ה ומטה כלפי חסד כאלו יש לו י"א זכיות וי' עונות וצריך לסבול יסורין בזה העולם על י' עונות ור"י בר חנינא אומר מגביה כף מאזנים של עון כלומר דהזכיות במקומם עומדים ולא יוסיפו עליהם אלא שמיקל כף העונות ומגביהו כלומר דאם יש לו י' זכיות וי' עונות מטה כלפי חסד כאלו יש לו י' זכיות וט' עונות וא"צ לסבול יסורין בעה"ז רק על ט' עונות ור"י ס"ל כר"י בר חנינא דמיקל עונש עון א' אלא דאיכא בינייהו דלר"י בר חנינא מיקל עונש עון א' מכלל העונות היותר קטן או היותר חמור שבהם יהיה א' או אחרון אבל לר"י אין הדבר כן אלא כשמביאים לשקול העונות נגד הזכיות העון הא' אינו מניחו ליכנס במשקל יהיה קל או חמור וכך היא המדה שמניחו לצד א' ואח"כ שוקלים שאם היו שוקלים כולם היו מחצה על מחצה וכיון שחסר ראשון שבהם יכריעו הזכיות ואמר רבא ועון עצמו וכו' וכ"כ הרא"ש דר' ישמעאל גם הוא בא לפרש דברי ב"ה יע"ש ובעין יעקב מייתי פירש"י בלשון אחר וז"ל נושא מגביה כף מאזנים של עון כדי שיהיו הזכיות מכריעות ומשקילית יפה כלפי הקרקע כובש מטמין מן העונות תחת כסא הכבוד כדי שיכריעו הזכיות עכ"ל והך לישנא אינו נוח לי דא"כ לא הוי כובש ונושא מענין א' ואין הפעולות שוות ויש ליישב דהך לישנא ס"ל דגם פעולת כובש הוא פעולה בכף העונות כדכ' יכבוש עונותינו ודו"ק ובפ' אין בערכין פירש"י כובש כשהקב"ה שוקל מעשיו של אדם כשהם מחצה ע"מ תופס מן העונות וכובשן במצולות ים כו' יע"ש ודברי רש"י הללו עולים בקנה עם לשון רש"י דגריס בעין יעקב אלא דיש הפרש קצת דכאן פי' הטמנת העון תחת כסא הכבוד ושם בערכין פי' דהוי במצולות ים. וכפי המובן מהתלמוד דהך דינא דכובש ונושא הוא בדין שאחר המות או בשעת התחיה דבדין של ר"ה לא אמרינן במחצה ע"מ מטה כלפי חסד אלא תלויין ועומדין עד יוה"כ:

אמנם הערוך ערך כבש מייתי מ"ש בערכין כתיב צדקתך כהררי אל א"ר יהודה כו' ופי' הערוך אלמלא צדקתך שהיא גדולה כהררי אל כשיש בו באדם מחצה עונות נושא עון א' מן כף מאזנים ומעבירו ומוחלו כדי שיכריעו הזכיות שאלמלא כן מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שיורדים עד תהום רבה. רבא אמר צדקתך כהררי אל שאתה נוטל עון מהכף וכובשו וגונזו שאם לא יחטא שוב אתה מוחלו ואם יחטא אתה מצרפו עם העונות וכו' יע"ש ויראה מתוך דבריו דמדה זו במשפט ר"ה היא ומה שאמר ר"י דבינונים בר"ה תלוים ועומדים עד יוה"כ אזלא כמ"ד כובש דגונז עון א' דאם לא חטא עד יוה"כ נכתב לחיים ואם חטא דהיינו דלא עשה תשובה מצטרף אותו עון הגנוז עם שאר עונות והוי רובא עונות ונכתב למיתה ועוד נראה לי מתוך דברי הערוך דלריב"ח דאמר נושא כך היא המדה בכל ר"ה ששוקלים עונותיו של אדם באדם בינוני נושא עון א' ומוחלו כדי שיכריעו הזכיות ויכתב לחיים וכן יעשה לשנה הבאה אם ימצא בינוני וז"ס ר"י דאמר מעביר ראשון ראשון ומ"ש רבא ועון עצמו אינו נמחק לא קאי לסברת ריב"ח ור"י אלא רבא ס"ל כר"א דאמר כובש ועלה קאמר ועון עצמו אינו נמחק זה נ"ל בפירש הערוך ועיין ביפה מראה פ"ק דפאה דף צ"ד מה שהקשה עליו והוא מתורץ לפי מה שפי' ועיין בדרשות הראנ"ח ס"פ מטות ובתאוה לעינים מס' ערכין ולכל הפי' הנז' לא ביארו בשיקול העוונות הללו אם הם חוץ מג' עונות ראשונים כדאמרינן בסוגיין דג' עונות הקב"ה מוחל אותם אפילו ליחיד לפי גירסתינו ולגירסת הרי"ף ב' כמש"ל וראיתי בס' עשרה מאמרות מאמר א' פ"ד דכתב דמתוך דברי רש"י דאמר ומהעונות הא' הבאים לכף מאזנים כו' דקדק לומר מן הבאים לכף מאזנים למעוטי אחד וב' שאינם באים לידי חשבון לעולם וכתב עוד וה"מ בישראל משמע דר"ל דבגוים אין כאן מדה זו וקשה דבעמוס כתיב על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו אלמא דגם בגוים נהגה מדה זו ואפשר ליישב דבגוים נהגה מדה זו בצבור אבל ביחיד לא אבל גבי ישראל אפי' לגבי יחיד נהגה מדה זו ודו"ק. והרי"ף כתב פ"ק דר"ה וז"ל נושא עון ועובר על פשע תנא דבי ר"י וכו' פי' אדם ישר ותמים בדרכיו אם נכשל בחטא וכו' פי' אחר לגאון כו' יע"ש באורך ודברי הרי"ף ופי' הגאון הם סתומים והר"ן פירש דבריהם ועל דברי הר"י פלפלו בתשובת הרא"ם ח"א סי' י"א ובתשובות הר"מ אלשקאר סי' ל"ח דף צ"ח גם דברי הרמב"ם בענין זה פ"ג דהל' תשובה קשים להולמם כמו שיראה המעיין בדברי מרן הכ"מ והל"מ שם ואם באתי לכתוב מה שיש לגמגם על כל דבריהם יארך הענין ולכן אכתוב בדרך קצרה מה שנ"ל בפירוש הרי"ף והגאון ואחר כך אבאר דברי הרמב"ם וזה החלי בס"ד. נלע"ד הרי"ף דקדק בלשון תנא דבי ר"י דאמר מעביר ראשון ראשון בלשון כפול וסבירא ליה דב' עונות הראשונים הם שמעביר אותם ואפי' יהיו מהחמורים ופי' דטעמא דמלתא משום דכך היא המדה כמ"ש ר"י בר יהודה בפרקין אם עובר עבירה פעם א' מוחלין לו שנייה מוחלין לו ג' אין מוחלין לו כו' והיינו ביחיד לפי גי' הרי"ף והא דקאמר דב' עונות ראשונים מוחלין לו אינה מחילה לגמרי אלא הכונה דאין נכנסים במשקל ואם ימצא בשעת מיתה דעונותיו מרובים מזכיותיו מלבד ב' עונותיו הראשונים מחשבי בהדייהו להענישו גם על ב' עונות הא' וזש"א רבא ועון עצמו אינה נמחק כו' ולישנא דעון לאו דוקא. ואם אחר שהסירו ב' עונות הראשונים נמצאו זכיותיו מרובים או שנמצא שקול לא נתבאר בדברי הרי"ף אותם עונות שנשארו מה תהא עליהם אם נאמר דיסבול עליהם יסורין בגיהנם ואח"כ לג"ע או הקב"ה מוותר לו על הכל וילך מיד לג"ע כיון דזכיותיו מרובים ואפילו שקול יהיה כן משום דרב חסד מטה כלפי חסד והר"ן ס"ל דלדעת הרי"ף אם נמצאו זכיותיו מרובים על עונתיו ואפי' שקול מוותר לו על כל עונותיו וזהו דעת הרמב"ם פ"ג דתשובה אבל מוהר"מ אלשקאר סי' ל"ח ס"ל דלדעת הרי"ף אינו מוותר הקב"ה רק ב' עונות ראשונות ואם אחר שהסירום ומצא דזכיותיו מרובים או דהוא שקול סובל יסורין בגיהנם למרק עונותיו ואח"כ הולך לג"ע וראיתי בספר עשרה מאמרות מ"א פ"ו דהקשה על פירוש הרי"ף דאיך רצה לפרש מ"ש ר"י מעביר ראשון ראשון דר"ל הם ב' עונות ראשונים במ"ש ר"י בר יהודה והלא ר"י מהדר לפרושי מ"ש ב"ה דהבינונים רב חסד מטה כלפי חסד ועל הבינונים הוא דאמר מעביר ראשון וכו' ואם ר"ל דמעביר ב' עונות הראשונים מדה זו אינה בבינויים לחוד אלא לכל אדם כדכתיב הן כל אלה כו' זו היא תורף קושייתו על הרי"ף ז"ל, ולע"ד נראה דיש ליישב דודאי מלתא דפשיטא הוא דהקב"ה נוהג מדה זו על כל אדם לוותר לו ב' עונות ראשונים שלא להכניסם במשקל העונות אמנם אחר שנשקלו שאר עונותיו עם הזכיות אם היו לו רוב עונות אותו ויתור אינו ויתור ומגלגלין עליו להענישו גם על ב' עונות הראשונים אבל לבינונים דנמצאו שקולים אהניא להו אותו ויתור דב' עונות הראשונים שאינם עונשים עליהם כלל ונמצא דעל הבנוניים מתוקמא שפיר ורב חסד מטה כלפי חסד דויתר ומחל ב' עונות ראשונים לגמרי אבל לגבי רשעים דרוב' עונות מלבד השנים הראשונים נהי דמתחלה לא נכנסו בכף מאזנים מכל מקום ס"ס כשנמצא רובא עונות מגלגלין עליו להענישו גם על ב' עונות הראשונים כנ"ל ליישב דעת הרי"ף:

ופירוש הגאון שהביא הרי"ף דבריו סתומים אמנם מבואר בדבריו דהגאון פירש דמ"ש ר"י מעביר ראשון אינו ר"ל ב' עונות ראשונים אלא ר"ל מעביר כל עוונותיו ראשון ראשון מסתלק זה אחר זה כמו קמא קמא בטיל ומוקי לה באדם ירא שמים שהוא קבוע בעשיית מצות ושומר חמורות ועתים חוטא בקלות מדתו של הקב"ה שהיא ורב חסד היא להעביר עונות הקלות של אדם זה השומר חמורות ומעביר על עונותיו ראשון ראשון בכל שנה ושנה להחשיבו בכלל הצדיקים אך אותה העברה שהעביר מעליו אותם עונות קלים בכל שנה ושנה אינה העברה וסליחה לגמרי אלא תלוין ועומדים עד שעה שימות ובאותה שעה מחשבים אם זכיותיו מרובין הרי עברו עונותיו ראשון ראשון ואינם חשובים עליו ודומה כאלו לא עשאן והולך לג"ע וה"ה למי שנמצא שקול בעת המיתה כמ"ש הרא"ם ח"א סי' י"א לדעת הגאון דזו היא מדת רב חסד מטה כלפי חסד להחשיב הבינוני כצדיק אבל אם גברו אותם עונות ונמצאו