תוספת יום הכיפורים עז

רב יהודה רמי כתיב שובו בנים וכו' וכתיב אנכי בעלתי בכם ל"ק כאן מאהבה כו' וקשה דמעיקרא יראה דפריך ורמי תרי קראי ח"א שובו בנים וח"א אנכי בעלתי בכם ומשני כאן כו' והרואה יראה דבפסוק ואנכי בעלתי בכם כבר כתיב שם בירמיה סי' ג' שובו בנים שובבים כי אנכי בעלתי בכם ואיך מתיישב דבחד קרא קרו להו בנים ואומר כי בעלתי בכם ותו אמאי מעיקרא לא פריך קרא גופיה דכתיב שובו בנים כי אנכי בעלתי בכם דקשיא קרא רישיה אסיפא י"ל דה"ק שובו בנים כלומר שהייתם לי בנים מעיקרא וע"י חטאתכם גליתם מלפני ואין אתם לפני אפי' בערך עבדים ולפחות שובו בנים דמעיקרא להיות ע"י התשובה במדרגת עבדים כי אנכי בעלתי בכם והשתא רמי דבקרא אחרינא כתיב שובו וכו' ארפא משובותיכם אלמא דעל ידי התשובה הם חוזרים להיות במדרגת בנים ומשני כאן מאהבה כו' ורש"י כתב ואית דגרסי כו' וירא' לע"ד דאית דגרסי דחו גירסתינו מחמת מה שהקשתי לעיל וק"ק לפי גירסתם איך כתיב קודם שישובו שובו בנים כי אנכי בעלתי בכם קודם שתשובו דהאדם בחירי ואפשר שלא ישוב בתשובה מעולה מאהבה או מיראה י"ל דכשיתעורר האדם לשוב מאהבה או מיראה הקב"ה מקדים להיות אדונו ומסייע לו לשוב כי הבא ליטהר מסייעין אותו שישוב בתשובה שלימה:

אמר ר"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד דמר אמר מגעת ומר אמר אינה מגעת ויראה דישראל כשהם צדיקים פרצופותיהם חקוקת בכסא הכבוד כדכתיב ישעיה סי' מ"ט הן על כפים חקותיך וכשח"ו חוטאים משליך פרצופם משם וכמ"ש על פ' השליך משמים ארץ תפארת ישראל דבעונות ישר' השליך זיו איקונין של יעקב החקוקה בכסא הכבוד וכן נמי אשכחן בירמיה סי' כ"ב דכתיב חי אני נאם ה' כי אם יהיה יכניה חותם ע"י ימיני כי משם אתקנך וכתיב שם כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כו' וכשחזר יכניה בתשובה נולד לו זרובבל והתנבא עליו חגי הנביא ביום ההוא אקחך זרובבל בן שאילתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם ואז"ל כלפי שנגזר על אביו לנתק חותמו הועילה לו תשובתו ונולד לו זרובבל והושם כחותם ובהא קא מיפלגי ר"ל סבר דתשובה מגעת עד כסא הכבוד שהחוטא עצמו יוכל לשוב לחזור ולחקוק פרצופו ור"י ס"ל עד ולא עד בכלל שאינו יכול לחזור החוטא עצמו לחקוק פרצופו בכסא הכבוד ממש אלא שיעלה להיות בפלטין של מלך קרוב לכסא הכבוד ומההיא דזרובבל לא תקשי לר"י דשניא ההיא דבן יכניה הוא דזכה להחקק אבל יכניה עצמו לא זכה לכך אע"גב דשב בתשובה שלימה. ובספר תאוה לעינים פירש דר"ל ס"ל דגדולה תשובה שיש בה כח לכפר אף שכפר בעיקר ועבד ע"ז שזהו עד כסא הכבוד ור"י ס"ל דעל כל דבר תשובה מכפרת חוץ מעובד עבודת כוכבים ומזלות וכופר בעיקר וזהו ולא עד בכלל יע"ש וק"ל מנ"ל דר"י ס"ל דאין התשובה מכפרת על עכו"ם הלא אין לך דבר עומד בפני התשובה ומנשה יוכיח דעכו"ם ונתקבלת תשובתו דת"ק דפ' חלק ס"ל דמנשה אין לו חלק לעולם הבא ואמרינן עלה בגמרא דף ק"ג ע"א אר"י כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה"ב מרפה ידיהם של ב"ת הרי דר"י ס"ל דהועילה התשובה למנשה אע"ג דעכו"ם לכן מחוורתא כדכתיבנא וראיתי להרמב"ם ה' תשובה פ"ו דין ו' דפסק כר"ל דאין הפרש בין יחיד לרבים ומתברר מדבריו דפירש גדולה תשובה שמגעת עד כ"ה הוי כדפרי' וזכיתי לדעתו והנה פלוגתא זו דעד ועד בכלל אשכחן דאפליגו תנאי ואמוראי בפ' ולחם וקלי כו' עד עצם דהיינו י"ו דניסן מ"ס עד ועד בכלל וי"ו דניסן הוא מכלל האיסור ומ"ס ולא עד בכלל כדאי' במנחות דס"ח ושם אמרו דר"י ור"ל ס"ל ולא עד בכלל ואזדא ר"י לטעמיה ומש"ה אמר ר"י דתשובה מגעת עכ"ה ולא עד בכלל ועיין בחדושי פר' י"ט של ר"ה מ"ש שם באריכות ומ"מ איכא למידק מה טעם נחלקו ר"ל ור"י בהך קרא דנביאים הול"ל לחלוק בפסוק דפ' ואתחנן דכתיב בצר לך כו' ושבת עד ה' אלקיך. ויראה דהתם אליבא דכ"ע הוו עד ולא עד בכלל משום דמיירי בתשובה שהיא מחמת יר' דהם שבים מחמת הצרות והקללות שבאו עליהם אבל בפ' זה דהושע דהב"ה א"ל שובה ישראל תשובה מאהבה ותשיג מעלה עד ה' אלקיך יען התשובה שעשית עד עכשו מיראה לא עשה לך אלא זדונות כשגגות וזהו כי כשלת בעונך כדלקמן בזה הוא דנחלקו ועי"ל דקרא דושבת לא מיירי התם לענין שיעלה במעלות לחקוק פרצופו בכסא הכבוד אלא לענין שישיג הנבואה כדמסיי' קרא ושמעת בקולו כמ"ש השמע עם קול אלקים כו' אבל בהך קרא דלא כתיב בתריה ושמעת בקול משמע דבא לומר דעל ידי התשובה יעלה במעלות לחקוק פרצופו בכסא הכבוד ובזה הוא דנחלקו כנ"ל ועיין בס' אהבת עולם דף ע"א ע"א יע"ש ודוק:

ומי אמר ר"י הכי והאר"י כו' הקשה בס' מאור עינים דמאי קושיא וכי בשביל שדוחה את ל"ת לית לך שעד כסא הכבוד מגעת ולא עד בכלל ותו דאמאי הקשה ממ"ש ר"י גדולה תשו' יקשה אליו מכח הכתוב לחוד ונימא והכתיב הן ישלח איש את אשתו כו' וכתיב בסיפיה דקרא ושוב אלי נאם ה' ויראה לי דאלולא דאמר ר"י גדולה תשובה שדוחה את ל"ת שבתורה ל"ק מכח הכתוב לחוד דהו"א דהק"ק הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר אם ישוב ד אליה עוד הוא עון פלילי וחנוף תחנף הארץ ואת זנית רעים רבים ואתם סבורים לשוב אלי כבראשונה להיותכם חקוקים תחת כסאי בחיבה יתירה כדמות נשואין כבראשונה זה דבר דלא אפש' אלא הלואי תהיה תשובתכם שאקרב אתכם לפלטין להיות תחת כסא הכבוד עד ולא עד בכלל אמנם עתה שאר"י שאין זה פירוש הכתוב אלא כונת הכתוב לומר גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה שמבטיחן הכתוב דאע"ג כי את זנית רעים רבים ושוב אלי כלומר שישובו אליו למעלתם הא' להיות חקוקים בכסא הכבוד כדמות נשואין איש ואשה השתא ק"ל מדר"י לדר"י ומשני הא ביחיד הא בצבור דזכות תשובת הרבים עדיפה דמגעת עכ"ה ועד בכלל אבל תשובת יחיד ולא עד בכלל ויש מקשים אמאי לא תירץ כאן מאהבה כאן מיר' ומתרצים דתירוץ כאן ביחיד כו' הוא רמוז בפסוק שובה ישראל לשון יחיד לכן כתיב עד ה' אלקיך ולא עד בכלל אבל בצבור כתיב בתריה קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ולא כתיב ושובו עד ה' אלמא דהחילוק הוא בין יחיד לצבור ודוק:

אמר ר"י גדולה תשובה שדוחה ל"ת כו' מקשים העולם מאי אולמיה דתשובה והלא כך היא המדה דאתי עשה ודחי ל"ת ובס' כסף נבחר דף קצ"ג הביאו מפרש הילקוט ירמי' סי' ג' תירץ בשם רבו ז"ל דהא דאמרינן בעלמא אתי עשה ודחי ל"ת היינו היכא באותו שדוחה את ל"ת מקיים העשה וכדי שזה יקיים העשה אין אנו חוששין לדחו' ל"ת אבל הכא מי שמקיים עשה של ושבת הם כנ"י ונהי שראוי שתדחה ל"ת לחזור עם בעלה אבל מי התיר לבעל לחזור עמה ולעבור על לאו דלא ישוב בעלה מאחר שאינו מקיים שום עשה וכן תירץ בס' אהבת עולם דף ע' ע"ד יע"ש וק"ל דהא תנן בפרק אלו נערות האונס שותה בעציצו אבל נמצא דבר ערוה או שאינה ראויה לבא לישראל אינו רשאי לקיימה שנא' ולו תהיה לאשה הראויה לו ופרכינן עלה בגמרא דף מ' ניתי עשה ונדחי ל"ת ומשני היכא אמרינן ניתי עשה ונדחי ל"ת כגון מילה בצרעת דלא אפשר לקיומא לעשה אבל הכא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתא לעשה כלל ע"כ ואם איתא כדברי הרבנים הנזכר' מאי פריך ניתי עשה דולו תהיה לאשה וידחה לאו דממזרות נהי דלגבי דידיה יש עשה דולו תהיה לאשה מ"ע לגבי דידה ליכא עשה והיאך היא תעבור על לאו דלא יבא ממזר בקהל ה'. וכן יש להקשות על הרבנים הנ"ל מהא דגרסי' פ"ק דיבמות דף ב' ע"ב ת"ר אשה אל אחותה לא תקח כו' מה ת"ל לפי שנאמר כו' ופרכינן בגמרא טעמא דכתב רחמנא עליה כו' ל"ת גרידא כו' הרי דאם היה ל"ת גרידא הו"א אתי עשה דיבמה יבא עליה ודחי ל"ת וכן אמרי' פ"ב דיבמות דף כ' דחייבי לאוין יכול לייבם משום דאתי עשה ודחי ל"ת ואם איתא כדברי הרבנים הנז' אמאי עשה דיבום אינו מקיים אותו אלא היבם והאיך יבמתו תעבור על לאו מבלי שתקיים עשה אלא ודאי הדבר ברור דכל מ"ע דרמיא על א"א ומוטלת עליו לעשותה בחברת אחר דוחה ל"ת שבתורה אעג"ב דלגבי א' מהם ליכא עשה כדאמרן א"כ ה"נ כדי שיקיימו ישראל מצות התשובה לחזור עם הב"ה יכול הב"ה לעבור על הלאו דכך כי המדה דאתי עשה ודחי לא תעשה כדאמרן:

ולע"ד יראה לתרץ כשנבאר תחלה מ"ש ר"י גדולה תשובה שדוחה את ל"ת שבתורה איזהו האי ל"ת ולכאורה יר' דה' גירש לכ"י והלכה כ"י ונשאת לאחר דהיינו דעדכ"ם ואסורה. לחזור לבעלה הראשון דהיינו הב"ה משום לא יוכל בעלה הראשון כו' אמנם זה א"א לומר דה' גירש לכ"י דהרי כתיב בישעיה סי' נ' איזה ספר כריתות אמכם כו' ותו שישראל שעובדים עכו"ם לא חשיב כנשאת לאחר אלא כמי שזנתה עם אחר כדכתיב ואת זנית רעים רבים וגרושה שזנתה מותר' לחזור לבעלה וראיתי למהרי"ט בדרשותיו דף קצ"ח דעמד בסתירת הפסוק דירמיה סימן ג' משמע שהם גרושים ומישעיה סי' נ' משמע דלא נתגרשו ותירץ דהאמת הוא דלא נתגרשו אלא מה שעובדים עכו"ם ישראל הוי כא"א שזנתה תחת בעלה דאסורה לבעלה בלאו לדעת חכמים כמו שאמרו ביבמות דף י"א דמאי לא יוכל בעלה הראשון לקחתה אחרי אשר הוטמאה דרשינן לרבות סוטה שנבעלה ואע"ג דידעינן דסוטה שנבעלה אסורה לבעלה מדכתיב והיא נטמאה היינו איסור עשה אבל לאו לא שמענו אתא ריבוייא דאשר הוטמאה לרבות סוטה שנבעלה למיק' עלה בלאו וקרא ה"ק לאמר הן ישלח כו' והלא דברים ק"ו ומה המחזיר גרושתו אחר שנשאת לאחר אסירא זנתה תחתיו לא כל שכן דאדרבה עיקר טומאה דכתיב אשר הוטמאה בסוטה שזנתה איירי ולהכי עביד ק"ו ואפ"ה אני אומר דאע"ג דאת זנית רעים רבים אפ"ה ושוב אלי נאם ה' ומ"ש בירמיה שלחתיה ואתן ספר כריתות אליה פירש הרב דהגט היה פסול לפי שא"ל איני אישך איני בעלך ולא אמר הרי את מותרת יע"ש ועיין כיוצא בזה בהליכות אלי דף ע"ד ולפי זה הדבר מובן דהל"ת הוא מא"א שזנתה דאסורה לבעלה מריבויא דקרא דאשר הוטמאה דדרשינן לה לרבות סוטה שזינתה דאסורה לבעלה בלאו וכתבו התוס' בפ' אלו נערות דף מ' ד"ה ניתי עשה כו' ובכה"ג לא אמרינן עשה כו' משום דאית ביה לאו ועשה יע"ש ואם כן היינו רבותא דתשובה שדוחה ל"ת שבתורה משום דכיון דהוי א"א שזנתה אסירא בעשה דכתיב גבי סוטה והיא נטמאה