תוספת יום הכיפורים נח

וזהו פירש רש"י שפירש במתני' ואיכא למידק אמאי בחר רש"י לפרש כר"ח יותר משאר פי' דאמרו אידך אמוראי יש לומר דסבירי ליה דפירש ר"ח הוא יותר מרווח משום דלר"י צריך להגיה המשנ' דלא ניתני לפני שנה ולפני שנתי' אלא אימא שנה או שנתים וגם פירוש רב הונא ור"ן הוא דוחק דמוקי מתני' בחולה וקשה אמאי לא נקט דין הבריא ותו דלדידהו לשון המשנה כפול בלי צורך מחנכין חינוך שעות לפני שנה דהיינו שנתים לפני השלמה דדבריהם שהן ג' לפני השלמה דד"ת וזה דוחק עצום לכן בחר רש"י בפירוש ר"ח דהוא יותר מרווח ומה שסיים רש"י ובגמרא פריך וכו' אם כונתו לרמוז דקושית הגמרא כדמשמע מפשט לשונו קשה מאי בא ללמדנו ותו דהוא סותר הקודם דהוא פי' דמתני' ה"ק או לפני שנתים דמשמעות לישנא דאו משמע דבתרי תינוקות איירי כדפרישית לעיל לכן נראה דרש"י לא בא לרמוז קו' הגמר' דאם כן היל"ל ובגמ' פריך השתא בפני שנתים מחנכין בפני שנה מיבעיא אלא נראה דכונתו דלפי דהוא פי' מתחל' דלפני שנה ר"ל שנתים ולפני שתים ר"ל ג' ומתוך קושית הגמר' דקאמר השתא בפני שתים מחנכין דאחז לשון המשנ' בבי"ת ולא בלמ"ד כדקתני לפני ומשמעות הגמ' דקאמר בבי"ת הוא כאלו קאמר השתא שתי שנים מחנכים שנה א' מיבעיא וזה סותר פירוש של רש"י דהחינוך הוי שנתים או ג' שנים וזה הרגיש רש"י ז"ל ולכן מסיים למלתיה ובגמרא פריך כלומר דאע"ג דהגמרא אחז הלשון בבי"ת לא מפני זה תסתור פירושי אלא תפרש הקושיא כך השתא לפני שנתים דהיינו ג' שנים מחנכין לפני שנה דהיינו ב' שנים מיבעיא זה נ"ל בכונת רש"י ז"ל ודוק:

גמרא השתא לפני שתים מחנכין כו' איכא למידק מאי פריך אימא דמתני' תרי חנוכי קתני לפני שנה להשלמ' לפני שתים לחינוך שעות וראיתי בהר"ן דלפי גירסת הרי"ף בדברי ר"ן הכי מפרש לה למתניתין יע"ש אמנם לפי גירסת רש"י קשה אמאי לא משני תלמודא הך שינוייא דמתני' איירי בתרי חינוכי ויש ליישב בכמה אנפי ודוק:

א"ר הונא בן ח' ובן ט' מחנכים אותו כו' לפי גירס' רש"י דאיירי בתינוקת קשה אמאי נקט לשון זכר היל"ל בת ח' וכו' ולזה יש לומר דבן אינו ר"ל זכר אלא שיעור ח' וט' אך קשה מ"ש משלימין והיל"ל משלימות וי"ל דכיון דאיירי דהגדולים היו מחנכים את התינוק' נמצא דהצווי הוא על הגדולים שיעשו שהתינוקת הזו תשלים התענית ולז"א משלימין ועוד יראה משום הא דתנן פ"ד דנזיר האיש מדיר את בנו בנזיר ואמרינן בגמרא דבתו לא משום דבנו חייב לחנכו ובתו אינו חייב לחנכה נמצא דעיקר החינוך בעלמא הוא בבן ומדמחנכין את הבן בצום יום כיפור אנו למדין שיחנכו גם את הבת דמש"ה נקט רב הונא דינו בתינוקת לאשמועינן חידושא דגם בתינוקת מחנכין ונקט לשון זכר לרמוז דמשום דאשכחן חינוך בזכר אנו עושים בנקבה אבל אם לא היה חיוב חינוך בזכר לא היינו מחנכים הנקבה אלא משום דבזכר מחנכין אותו בחינוך שעות ומשלימין מדרבנן לפיכך אנו עושים חינוך כזה בתינוקות ודוק:

תנן התינוקות כו' בשלמא לרב הונא ור"ן כו' כך היא הגירסא לפרש"י כדכתיבנא לעיל וקשה אמאי לא אמר נמי בשלמא לרב חסדא ניחא אלא לר"י קשיא יש לומר דכל בשלמא בא לרמוז שיש דוחקים אליביה אלא דיש לתרץ בדוחק אלא לפ' קשיא וכמו כן כאן לפירש ר"ח דמשני הא בחולה הא בבריא לא שייך לומר בשלמא לר"ח ניחא דפשיטא דלר"ח ניחא ואתי מרווח כדפרש"י במתני' וכמ"ש לעיל אבל לרב הונא ור"ן קשה ליישב המשנה כמ"ש לעיל אבל מ"מ יש ליישבה בדוחק דה"ק לפני שנה לדבריהם כו' אלא לר"י קשה ומשני דר"י מגיה המשנה והיינו דקאמר א"ל ר"י אימא שנה או שנתים כו' ודוק:

ת"ש דתני רבה מחנכין כו' בשלמא לר"י ניחא כו' איכא למידק מה דוחק יש לר"י דאמר בשלמא יש לומר דלר"י ק"ק מאי קמ"ל הא דתני רבה מתניתין היא לפי מה שתירץ ר"י משנתינו דגריס שנה או שתים אבל לר"ה ור"ן ק"ט דהוא הפך דבריהם וקשה אמאי לא הקשו מברייתא זו לר"ח דהא רש"י פי' דלר"ח פי' דמתני' הכי הוי מחנכין ב' שנים לחולה או ג' לבריא והכא קתני שנה או שתים וק' לר"ח י"ל דר"ח יתרץ דברייתא מיירי בחולה וה"ק מחנכין אותם לא מבעיא שנה א' אלא אפילו ב' מחנכים ולפי שטה זו הקשו התוספות אמאי לא משני לרב הונא ולר"ן דסמוך לפרקן להשלמת דבריהם קאמר דלכאורה קשה דאיך אפשר לומר דהרי חנוך שעות הוא ב' שנים לרב הונא ולר"ן בין בחולה בין בבריא והיכי קתני בבריית' שנה או ב' דמשמע דיש פעמים דהחינוך הוא שנה א' ועכצ"ל דס"ל לתוספת דה"פ דבריית' לא מיבעי' שנה א' דמחנכין אלא אפילו שתים וכן תירץ בחדושי הלכות אמנם קשה דהיכי מצי לפרש דהוי לא זו אף זו כיון דקתני או כדכתיבנא לעיל וצ"ל דסבירי ליה לתוספת דאפילו דקתני או מצינו לפרש דהוי לא זו אף זו וההכרח לזה משום דאל"כ תקשי ליה הך ברייתא לר"ח ולר"ח עכ"ל דמפרש להך ברייתא בדרך לא זו אף זו כדכתי' ודוק:

ודע דבסוגיא זו יש דרך אחרת להרי"ף בסברת ר' הונא ור"ן ור' יוחנן ככתוב בהרי"ף וקשה להלום לפי גירסתו מ"ש בגמרא בשלמא לר"ה ולר"ן ניחא אלא לר"י קשה וכו' ואחר העיון בדברי הרי"ף והר"ן צריך להקדי' דמ"ש במשנה מחנכין אותם לפני שנה כו' לא הוו כדפרש"י לפני שנה דהיינו שתים וכו' אלא סבירי ליה דה"פ מחנכין אותם שנה או שתים ולפי דברי רב הונא מתני' איירי בהשלמה דדבריהן לפני שנה א' דהיינו שנה א' בחולה ולפני שנתים דהיינו שתי שנים בבריא ולר"ן ה"פ מתניתין איירי בתרי חנוכי לפני שנה דהיינו שנה אחת לענין השלמה ולפני שנתים דהיינו ב' שנים לענין חינוך שעות והיינו דקאמר בגמרא בשלמא לרב הונא ור"ן ניחא אלא לרבי יוחנן קש' דהשלמה לית ליה כלל וחינוך שעות סבירי ליה דהוי בתינוק ג' שנים דהיינו י"א י"ב י"ג קשיא מתניתין ודוחק הוי להעמיד משנתינו לר"י בחנוך תינוקת דהוי ב' שנים י"א וי"ב דאמאי שביק חינוך התינוק דהוי ג' שנים ומשני א"ל ר"י מאי שנה או ב' סמוך לפרקן דהיינו שנת י"ג ושנת י"ג לא אצטריך התנא למתני דהוי תוך הפרק פשיטא דמחנכים כי אצטריך לומר דמחנכים הוי שנה או ב' סמוך לפרקן ועם שנת י"ג דהוי הפרק הוו ג' שנים כדברי ר' יוחנן דהכי סבירי ליה לר"י דמחנכין לתינוק חנוך שעות י"א וי"ב וי"ג ובשנת י"ג ויום אחד דהיינו י"ד משלים מדאוריית' ומדוקדק שפיר לפי גירס' הרי"ף מאי דמשני הגמרא א"ל ר"י מאי שנה או ב' סמוך לפרקן דעיקר התירוץ רמוז במה שהוסיף על לשון המשנה הנך תיבות סמוך לפרקן דאלו לגי' רש"י ולפי' לא הל"ל אלא א"ל ר"י אימא שנה או ב' כלו' ולא תתני לפני ולפני ודוק:

ומיהו קשה לפי גירסת הרי"ף מה שהקשה אחר כך מדתני רבה בר שמואל תינוקות אין מענין אותם ביוה"ך אבל מחנכין אותם שנה או ב' סמוך לפרקן בשלמא לר"י ניחא כו' דמכל זה נראה דהך שינוייא דחינוך השלמה לא אמרוה רב הונא ור"ן אלא להך ברייתא והלא במתניתין אמרוה דהא פירש לעיל כשאמרו בשלמא לרב הונא ולר"ן ניחא דהיינו דרב הונא מוקי לה בהשלמה ור"ן בתרי חנוכי חינוך השלמה וחינוך שעות ומה הוקשה להם מהברייתא לרב הונא ור"ן והל"מ נתקשה בזה יע"ש ויראה לי דודאי במשנה אוקמוה לרב הונא בהשלמה ולר"ן בתרי חנוכי כדפי' הר"ן והיינו משום דסבירי ליה דלשון המשנה דקתני מחנכין אותם לפני שנה רצה לומר שנה אחד ולפני שנתים דהיינו ב' שנים אמנם בברייתא דקתני מחנכים אותם שנה או שתים סמוך לפרק דדרך הברייתא לפרש יותר מן המשנה אם כן קשיא מאי קמ"ל ברייתא יותר מהמשנה בשלמ' לרבי יוחנן אשמועי' ברייתא דחנוך שעות הוו ב' שנים במה שהוסיפה הבריית' הנך תיבות סמוך לפרקן דל"ת כדמשמע ממתניתין לכאורה דהחנוך הוי ב' בלבד אלא לרב הונא ור"ן דתוך הפרק הוי כלאחר הפרק ומשלים מדאורייתא והשלמה דרבנן הם ב' שנים לרב הונא לבריא וא' לחולה ומדברי הברייתא משמע דהחנוך הוי ג' שנים מדקתני סמוך לפרקן אם כן על כרחך איירי בחנוך שעות דהוי ג' שנים כר"י ומשני א"ל רבנן מאי חנוך נמי דקתני השלמה ומדוקדק שפיר לפי שיטה זו תיבת נמי כלו' א"ל רבנן לא מיבעיא במשנה דא"ש דמיירי בהשלמה אלא גם בברייתא איירי בחנוך השלמה דרבנן דהוי שנה או ב' סמוך לפרקן אבל שנת הפרק גופיה לא הוי בכלל חנוך דרבנן אלא מדאורייתא דס"ל תוך הפרק כלאחר הפרק ומדין פריך ומי קרי לחנוך השלמה והא תניא כו' כלומר נהי דבמשנתינו פי' רב הונא ור"ן דאיירי בהשלמה אבל בבריית' קשה לומר דמיירי בהשלמ' משום דבבריית' אחריתי פרושי קא מפרש דהוי חנוך שעות ומשני תרי חנוכי הוו ודוק:

ולענין הלכה הרי"ף פסק לפי גירסתו לענין השלמה דאורייתא כרבי יוחנן דהבת י"ב ויום א' ובן מי"ג ויום א' שהביאו סימן משלימין מדאוריית' אבל תוך הפרק דהיינו לבת בשנת י"א ויום אחד דהיינו שנת י"ב והבן בשנת י"ב ויום אחד דהיינו בשנת י"ג אין חייבים להשלים מדאורייתא אפילו הביאו ב' שערות תוך הפרק משום דקי"ל לכל התורה בפרק יוצא דופן תוך הפרק כלפני הפרק ואפילו הביאו ב' שערות אמרינן דשומא נינהו ודלא כסברת רב הונא ור"ן דסבירי ליה תוך הפרק כלאחר הפרק מיהו לענין השלמה דרבנן דסבירי ליה לר"י דהשלמה דרבנן ליכא ורב הונא ור"ן סבירי ליה דאיכא בהא מלתא פסקינן כרב הונא ור"ן דבתראי נינהו והלכתא כבתראי ובענין פלוגת' דרב הונא ור"ן מאיזו שנה מתחיל החנוך פסק כר"ן דאמר מלתא מציעתא ולפיכך פסק הרי"ף דבן י"א ויום א' משלימין מדרבנן בין לתינוק בין לתינוקת ובן ט' ויום א' ובן י' ויום אחד מחנכין אותו לשעות כר"ן:

ואיכא למידק טובא על הרי"ף דהיאך פסק דבן י"א ויום אחד משלימין מדרבנן גם לתינוק דאם כן נמצא לפי זה דאית ליה דיש השלמה מדרבנן לתינוק ב' שנים דהיינו שנת י"ב וי"ג ור"ן לא אמר דיש השלמה דרבנן רק שנה אחד בלבד גם לתינוק והיאך פסק הרי"ף דיש השלמה דרבנן לתינוק ב' שנים ואמר דהוי הפסק כר"ן והוא הפך ר"ן והראשונים נתקשו בזה:

וי"ל דודאי הרי"ף פסק כר"ן דהכי אמר ר"ן בן י"א ויום אחד משלימין מדרבנן ומשום דס"ל לר"ן בן י"ב ויום אחד משלימין מדאוריית' משום דס"ל תוך הפרק כלאחר הפרק אמר דהשלמה דרבנן הוי שנה אחד בלבד אמנם לדידן דסבירי ליה דתוך הפרק כלפני הפרק השלמה דרבנן הוי ב' שנים