תוספות ישנים על יבמות מב:

הלכה כרבי יוסי וה"ה דה"מ למימר כר' יהודה אלא נקט כר' יוסי משום דנימוקו עמו:

ורבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד ל"ג ר' יוסי דהא משמע לקמן דמיקל בהבחנה אף בנשואה אלמנה כדמשמע דקאמר (לקמן מג ע"א) אלא אימא כל הנשים ינשאו פי' אף נשואות והכא משמע דלא מתיר לינשא אלא זקנה ואילונית אבל אשה דעלמא לא. א"נ שפיר גרסינן ליה א) דהכי משמע בעירובין (דף מו) דמייתי מהכא ב) דר' יוסי ליתיה להני כללי אלא ודאי גרסי' ליה והאי דנקט מתיר ליארס ולינשא על זקנה ואיילונית וכו' לאו למעוטי שאר נשים אלא משום דלא מיירי ת"ק אלא בהכי לא קאמר מתיר ר' יוסי בכל הנשים משום דת"ק לא איירי בהו אכן ה"נ בשאר נשים ופירש רבינו נתנאל דלעיל גרסי' הלכה כר' יהודה דאי גרסי' ר' יוסי לא הוה ליה למפסק הלכתא כוותיה אלא לקמן על משנת ר' יוסי שרמז הספר לקמן ר' יוסי אומר כל הנשים וכו' א"כ לעיל מיניה הוי ר' יהודה וא"ת אמאי לא בעינן שלשה חדשים וג' ימים להמתין כי שמא לא נקלט הזרע עד לאחר ג' ימים וא"כ אם תנשא מיד לאחר ג' חדשים ותלד לששה חדשים ויום אחד לא נדע אם הוא מן הראשון או מן האחרון דהא יכול להיות אף מן הראשון והוא מט' חדשים ויום א' כי לא נקלט עד יום א' לאחר מיתת הבעל וי"ל דהא דאין אנו מצרכינן כולי האי משום דבדקינן אותה בבדיקה אחרת עם ג' חדשים כי בדקינן אותה בהלוכה כדמשמע לקמן פי' מה שהיא מכבדת על עפר תיחוח ופסיעותיה כבדין יותר מאשה אחרת: