תוספות ישנים על יבמות מב.

אלא שאר כל הנשים מאי טעמא. תימה אמאי [לא] קאמר משום דדלמא היא מעוברת ואמרי' לא ישא אדם מעוברת. וי"ל דהיינו דווקא כשהיא ודאי מעוברת אבל כשאינה אלא ספק אם היא מעוברת אם לאו [לא אסרינן לה] משום לא ישא אדם מעוברת חבירו אם לא מקרא כדמייתי:

ויפטור את יבמתו לשוק. אבל בגר וגיורת לתנהו לכלהו טעמי דהכא אלא משום דשמא ייבם אשת אחיו מאמו לפי שזה יחשוב כי הוא נזרע בקדושה וא"כ ייבם אשת אחיו הנזרע בודאי בקדושה כי הוא יחשוב כי הוא אחיו מן האב ביהדות והוא נזרע בקדושה ושמא הוא אינו אלא אחיו מאמו כי שמא נזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא ואין לו קורבה דאבות אף אם הגר נתגייר עם אשתו:

לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין וכו' מכאן קשה למאי דאיתא בהגדה גר לא ישא גיורת שמא יחזרו לסורן דהכא משמע דשרי:

א"נ לתמניא ילדה איכא למימר דבתרא הוא. ה"נ ה"מ למימר א"נ לשבעה ילדה איכא למימר אימור בר תשעה לקמא הוא דשמא נתעברה חדש אחד לפני מותו: