תוספות רי"ד על יבמות צא.

אין יורשים של זה ויורשים ש"ז יורשים כתובתה. כתובא מאי עבידתי' פי' דקס"ד אם לא הספיקה היא לגבות כתובתה אין יורשי' שי"ל מזה ומזה יורשים כתובתה ומ"ה מקשה מאי עבידתי' דכיון דהיא לא גביא בחייה מה ירשו בניה ואומוה ר"פ בכתובת בנין דיכרין דהא לאו בת ימיגביה הוא ובני' באין לירש את אביהן מכתובת אמן שירש מכח תנאי ב"ד, פשיטא. מ"ד היא דעבידא איסורא קנסוה רבנן תיקן, ולפשוט מהכא דקנסוה, י"ל דאע"ג דבכתובת בנ"ד קנסו רבנן לזרעה משום דמכחה באין לירש וכיון דאיהי ל"ל כתובה בניה נמי א"ל כבנ"ד אבל מזונות דבת דלאו מכח אימא שקלא דלא קנסו רבנן:

מתו אחיו וכו'. אחיו של ראשון חולץ דאורייתא ולא מייבם מדרבנן שמא יאמרו גירש זה ונשא זה והו"ל גבי דידי' גרושת אחיו, אחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מייבים לא מדאורייתא ואל מדרבנן:

ר' יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון, אמר ר"ה בתראי מודי לקמאי וקמאי לא מודי לבתראי ר"ש מודה לר"א, דאי ביאה דעיקר איסורא הוא לא קניס ולא כ"ש מציאה ומע"י דממונא הוא לא קניסם אבל ביאה דאיסורא הוא קניס. ותרתי הוי מודו לר"י ומה הני דיתבי תותי' לא קניס כתובה דלמישקל וליפוק הוא לדא קניס אבל הני דיתבי תותי' קניס ור"י אומר קמאי מודו לבתראי לא מודו לקמאי. ר"י מודי לר"א כתובתה דמדידי' לדידה לא קניס וכ"ש מציאה ומע"י דמדידה לדידה לא קניס ור"א לא מודה לר"ש מציאה ומע"י דמדידה לדידה לא קניס אבל כתובה דמדידיה לדידה קניס ותרווייהו מודו לי' לר"ש. ומה הני דמחייס לא קנסו ביאה דלאחר מיתה הוא כ"ש. ור"ש לא מודי להו לתרווייהו ביאה דלא"מ הוא דלא קניס אבל הני דמחיים קניס:

נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו פי' שלא ברשות ב"ד אלא עפ"י עדים. אר"ה א"ר הכי הל' דמאי הו"ל למיעבד אניס אניסא,