תוספות רי"ד על יבמות צ:

תניא אראב"י שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין ולא לעבור על ד"ת אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באדם א' שרכב על הסוס בשבת בשני היונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אל אשהשעה צריכה לכך ושוב מעשה בא' שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אל אשהשעה צריכה לכך:

לא זה וזה מטמאין לה מג"ל דכתיב כ"א לשארו הקרוב אליו ואמר מר שארו זו אשתו וכתיב ל"י בעל בעמיו יש שבעל מטמא ויש בעל שאינו מטמא הא כיצד מטמא הוא לאשתו כשירה ואינו מטמא לאשתו פסולה:

לא זו"ז זכאים במצייאתה וכו' טמעא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה משום איבה הא תהוי לה איבה:

ולא מע"י. טעמא מאי א"ר מע"י לבעלה משום דאכלה מזנוי הכא כיון דמזוני ל"ל מע"י לאו דיד' הוא:

ולא בהפ"נ ט"מ א"ר בעל מפר כדי שלא תתגנה על בעלה הכא תתגנה ותתגנה: