תוספות רי"ד על נדרים לא.

פיסקא שאני נהנה לישראל אמר שמואל הלוקח כלי מן התגר לבודו ונאנס בידו חייב פי' בפ' המוכר פירות בה' הושלח בנו מוקי לה והוא דקייצו דמי דיכון דקייצו דמי' הדבר תלוי ברשתותו אם יבדקנו וימצא יפה אין מי שיעכבר על ידו לקנותו:

אלמא הנאת לוקח היא פי' כל ההנאה היא ללוקח שהמוכר עצב הוא כשמוכר והלוקח שמח ומשום זה הוי עלוי' כשואל שכל הנאה שלו ומחייב באינוסיו שאילו היה ההנאה ממוצעת ביניהן ולומר שגם המוכר שמח כשמוצא למכור ולקבל מעות אע"פ שגם הלוקח שמח ונהנה לא הי' דינו כשואל אלא כשוכר ששניהן נהנין ודינו אפי' לדברי המחמיר כנושא שכיר ופטור מן האונסין: