תוספות רי"ד על קידושין יג.

שקלתיה ואישתק'. פי' דוק' ואישתק' הא אמרה אין מקודשת ואע"ג דלא שדיך דתו לא מצי למימר אין שקלי ודידי שקלי דהא גלית' דעת' דלשם קדושין שקלתי' ומחלו לה וקיבלתו לשם קדושין וכן יש לדקדק מדאמרינן לקמן גבי חוב ומחלק בין היכ' דשתק' ובין היכא דאמרה אין. ואע"פ שיש לחלק בין חוב לגזל נ"ל שדין אחד להם וכך פסק רבינו יצחק זצוק"ל וקדשה מקודשת:

פי' סתמא קאמר אע"ג דאישתק' כדין כל קדושין דעלמ' דאי בדאמר' אין הוה ליה למיתני רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת כדתני לקמן גבי חוב אלא לאו ש"מ אפי' כי שתק' מקודשת:

כדתני' ההיא בחליפין. אבל בתורת דמים בעינן פרוטה ומכי יהיב ליה פרוטה קנה כל השדה ושאר המעות זוקף עליו במלוה כדאמרי' בפ' השוכר את האומנין בהלכו' כל החוז' בו. אבל אי יהיב ליה פחות מש"פ לא קנה ואע"ג דזקפן עליו במלוה. א"נ אם רצונו ליתן שדהו מתנה לחברו ואינו יודע לכתוב לו שטר וגם היה השדה רחוק ממנו שלא היה יכול להחזיק בו וירא שמא יחזור בו מקבל ממנו פרוטה ואמר לו הרי שדי קנוי' לך בפרוטה זו דקרקע נקנה בכסף: