תוספות רי"ד על חגיגה כד:

הא תו למה לי היא תנא לי' רישא פירוש אי לא הוי תני בסיפא שהיד מטמא את חברתה בקודש ממילא הוה ידענא טעמא דרישא דמשום הכי הוא של מה צריך להטביל היד הטהורה אילולי משום גזירה שמא תיגע בחברתה והאי דקתני סיפא לאתויי יד חבירו:

מאי לאו שני הוא דלא עביד הא שלישי עביד פירוש מכלל דר' יהושע דאמר ויד מטמא את חברתה להיות שני כיוצא בה קאמר ובקדשים פליגי אבל לתרומה מודה ר' יהושע שאין היד מטמא את חברתה ומתני' דהכא אליבא דכ"ע היא ופליגי ר' יהושע וחכמים בטומאת היד השניי' שקיבלה טומאה מן הטמאה או לפסול או לטמא ודחי דלמא לא שני ולא שלישי עבוד פירוש ול"פ בקדשים אלא בתרומה דר' יהושע אית לי' שהיד מטמא את חבירתה בתרומה ומתני' דלא כר' יהושע אלא כרבנן אבל לעולם בקדשים ל"פ דתרווייהו אית להו לטמא:

האונן והמחוסר כיפורים צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה פירוש אונן ומחוסר כיפורים אסורין בקודש ולא מבעיא בעודן אוננים ומחוסרי כיפורים אלא אע"ג דעבר אנינותן והביאו כפרתן עדיין הן צריכין טבילה אבל לא בתרומה קאי אכולה מילתא שאין אונן ומחוסר כיפורים אסורין בתרומה

שביהודא נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה פירש המורה אם הקדישוהו למזבח בשעת הגתות והבדים נאמנין על שמירתו כל ימות השנה ואין נ"ל שאין לחלק בדבר אלא אע"ג דהקדישו בשאר ימות השנה נאמן דמאן מוכח ומאן ידע מתי הקדישו אלא כיון דמקדיש לי' אמרי' בודאי קים לי' דמשומר הוי בטהרה: