תוספות רי"ד על חגיגה כד.

ופליגא דר' חייא בר אבא כו' פירוש והאי דאמרן לעיל חמש בתרייתא דלית להו דררא דאורייתא והצירוף הוא אחד מהם כר' חייא בר אבא אתי דאי לר' חנן דאורייתא היא. ובפ' הקומץ בתרא בעי לה לרב כהנא אם הצירוף הוא מדאורייתא או מדרבנן ופשטו לי' דהוא מדאורייתא ועיין בקונטרסי התם:

ולמדנו שלישי לקודש מן התורה ורביעי מק"ו פירוש והאי דאמרן לעיל חמש בתרייתא לית להו דררא דאורייתא ס"ל כרבנן דדרשי דיו אפילו היכא דמיפרק ק"ו הילכך מתני' מעלה דרבנן היא: עיין בפ' השוחט במה"ק שהבאתי ברייתא בפירוש שאין ולד רביעי אלא בקודש ולא בחולין שנעשו על טהרת הקודש:

ובתרומה אם ניטמאת אחת מידיו חברתה טהורה ובקודש מטביל את שתיהן שהיד מטמאה את חברתה בקודש אבל לא בתרומה פירוש בא ליתן טעם למה בקודש מטביל את שתיהן אם ניטמאת הימנית למה השמאלית טמאה וקא יהיב טעמא שהיד מטמאת את חברתה בקודש ומש"ה גזרו עליו להטביל את שתיהן שאם אתה אומר לא יטביל אלא הימנית שניטמאת שמא ישתמש בקדשים בידו השמאלית ויתעצל להטביל הימנית ויגע עם הימנית בשמאלית מש"ה גזרו עליו שלא יגע בקדשים עד שיטביל שתיהן ומיהו אם נגע בידו השמאלית לקודש קודם שהטביל את הימנית לא פסלתו שהרי טהורה היא דדוקא לכתחלה אסרו עליו שלא יגע עד שיטביל את שתיהן אבל אם עבר ונגע לא פסלתו דע"כ ל"פ תנאי דלקמן אלא כשנגעה הטמאה בטהורה אבל היכא דלא נגעה כ"י ל"פ שאם נגעה טהורה בקדשים לא פסלן:

אמר רב שיזבי בחיבורין שנו אבל שלא בחיבורין לא פירוש דוקא כשהטהורה מחוברת בקדשים אז הטמאה מטמאתה אבל אם אינה מחוברת בקדשים אפילו אם נגעה טמאה בטהורה אינה מטמאתה ומתני' משום גזרת חיבורין היא: