תוספות רי"ד על ביצה ל

סיפא עשאן לסוכה דעלמא אינו נראה לי פסק המורה שפירש דמהני תנאו לר' יהוד' גבי מקצה משום דקשיא לי כל הנך דכתבית במהדורא קמא נראה לי לפרש כך דבבריית' תניא אין נוטלין עצים מן הסוכה ולא מן הסמוך לה גרסי' ולא אלא כדגרס המורה וומפירש בברייתא כגון שהרבת עצים מותרין על הסכך שבטלו כלן אצל הסכך דדווק' סוריית' לא בטלי אבל מותרין בטלו ועלה קאי אם התנה עליה הכל לפי תנאה שאם התנה בשעה שהרבה עצים על הסכך שעל מנת כן אני מרבה להתם שיסתפק מהן הכל לפי תנאו ויכול ליטול מן הסמוך דהשתא לא בטלה גבי סככא שהיא התנה עליהן להעתיקן ולא בטלו אלא מסתמא והירושלמי מוכיח כן דגרסי' התם על מאי דתנן אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה שמואל אמר כשלא נתכוון לעבותה אבל נתכוין לעבותה אסור כשלא התנה אבל אם התנה מותר והבין פירושו מה דשרי במתני' הסמוך לה כשלא נתכוון לעבותה כגון דהוה איסורייתא כדאמרן בתלמודין שהחבלין ודאי לא שם אותם שם כי אם לייבשם או לשמרם שם עד שיצטרכו לו אבל אם נתכוין לעבותה כגון ששם אותם מותרים לעבות הסכך ולחזקו אסור והיא מה בבריית' ולא מן הסמוך לה שגם הסמוך לה נאסר בבטול לגבי סוכה ואפי' נתכוון לעבותה כגון שהיה מותרין דאמרן שהן אסורין כדתני בברייתא ולא מן הסמוך לה דוקא כשלא היתה עליהן להסתפק מהן דבטלה לגבי סככא אבל אם התנה עליהן להסתפק מהן מותר שהרי לא על דעת שיתבטלו שם אותם אלא הצניעם שם עד שיצטרכו לו: